Luna Ilidium

בשקט-בשקט, כשמים מטפטפים מבגדיו אל הרצפה,

נכנס הוא אל תוך הבית וסגר אחריו את הדלת.

הוא הביט במהירות מסביבו, ופתח בהליכה לעבר הקומה השנייה.

הוא כמעט ומוטט בניין מקוביות שהיה בנוי שם,

וכשעלה למעלה והפיל מטריה בטעות, היה בטוח שהעולם קורס.

הוא התקפל בפחד ונרגע כשלא שמע דבר.

לאחר מכן לבש בגדים נוחים וחמים יותר,

ונכנס למיטה.

בעודו מחכה לשינה שתבוא לקחתו,

הרהר ביום שעבר עליו.

הוא נזכר באותם שמיים נפלאים, מלאי עננים,

ודמיין את עצמו רץ וצוחק, על אותם עננים,

רחוק מכל הבעיות וחייו הקשים.