Luna Ilidium

הייתי מרחף אז על פני העננים באותה קלות

שבה הרוח מזיזה עלה ממקומו.

השעה הייתה כבר מאוחרת למדיי,

והשמש עמדה לסיים את מסלולה הארוך בשמיים.

ענן אפור-ורוד אחד נתלה בשמי השקיעה המרהיבים,

וכאילו סרב להחליט אם צבעו אפור עם כתמים ורודים, או ורוד עם כתמים אפורים.

אני שמתי פעמיי לעבר ביתי, שצבעו היה בהחלט לבן.

או צהוב-בהיר, תלוי באור.

כשנשכבתי על המיטה והשינה קרבה אליי בלי שארגיש בה,

כמעט כמו כבש שאינו מרגיש בטורף המתקרב אליו,

הייתי אולי המאושר באדם.

על פניי היה חיוך, מאוזן לאוזן, וכל זאת -

ללא שום סיבה מסויימת.

וכשהשינה הגיעה, ואיתה החלומות,

חלמתי על עננים אפורים-ורודים,

ועל עלי-שלכת, הנעים יחד עם הרוח.