Luna Ilidium

תגידו לי, מה לעזאזל הקטע?

מה הבעיה פשוט לוותר לפעמים?

למה אני צריך לעמוד בתור, לחכות בסבלנות, כדי לקבל דברים, ואתם פשוט מתפרצים ולוקחים את זה "בגלל שהוא הביא לי"?

זה מחרפן!

יש לי חשק עז להכאיב לאותם אנשים מטומטמים.

דאמט, העולם היה כל-כך הרבה יותר יפה וטוב בלי מטומטמים סנובים.

תישרפו בגהינום.

ובמיוחד עם הערסים, תיקח אותם אש הגהינום.

יש לכם בעיה איתי? אל תתקרבו אליי.

אני לא מחפש צרות.

אבל אל תנסו להכעיס אותי, כי כשאני כועס אני יכול להתפוצץ עליכם כמו שלא דמיינתם אפילו.

וכוס אמא שלכם.

מה שמזכיר לי..

תגידו לי, יש לכם בעיה איתי?

איך הייתם מגדירים את הקשר שלכם איתי? אה?

יש אנשים שאני מאוד מעריך

אבל אני מרגיש, ובזמן האחרון במיוחד, שהקשר שלנו מתבסס,

בעיקר,

על הרחמים שאתם רוחשים כלפי.

או שאולי אתם ממשיכים בקשר רק בגלל שלא נעים לכם לפרק אותו.

פאק איט!

אני מרגיש כאילו אם אני אפסיק להתקשר אליכם,

אפסיק להתחיל שיחות,

אפסיק לנסות ולארגן פגישות, שאגב, רוב הפעמים אני מתחנן בפניכם שתבואו, ונמאס לי לגמרי מזה,

הקשר ייתנתק.

בגלל שאתם אף-פעם לא מתחילים איתי שיחה

אלא אם אתם צריכים משהו

וזה ממש מעצבן.

לא רוצים להיות איתי בקשר?

מרגישים שאני מציק לכם, הורס לכם, מביך אתכם כל הזמן?

אתם מוזמנים לכתוב את זה בתגובה כאן, וזאת תהיה הפעם האחרונה שיש בינינו תקשורת כלשהי.