לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Luna Ilidium

"אין זה משמש דבר להיות חזק בפני המוות ובפני האהבה."

Avatarכינוי:  ג'וזף

בן: 34



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008


 

 

הייתי מרחף אז על פני העננים באותה קלות

שבה הרוח מזיזה עלה ממקומו.

 

 

 

השעה הייתה כבר מאוחרת למדיי,

והשמש עמדה לסיים את מסלולה הארוך בשמיים.

ענן אפור-ורוד אחד נתלה בשמי השקיעה המרהיבים,

וכאילו סרב להחליט אם צבעו אפור עם כתמים ורודים, או ורוד עם כתמים אפורים.

אני שמתי פעמיי לעבר ביתי, שצבעו היה בהחלט לבן.

או צהוב-בהיר, תלוי באור.

 

כשנשכבתי על המיטה והשינה קרבה אליי בלי שארגיש בה,

כמעט כמו כבש שאינו מרגיש בטורף המתקרב אליו,

הייתי אולי המאושר באדם.

על פניי היה חיוך, מאוזן לאוזן, וכל זאת -

ללא שום סיבה מסויימת.

 

וכשהשינה הגיעה, ואיתה החלומות,

חלמתי על עננים אפורים-ורודים,

ועל עלי-שלכת, הנעים יחד עם הרוח.

נכתב על ידי ג'וזף , 22/7/2008 00:33  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הוא עבר בין כל האנשים

שרקדו וקפצו וזזו

לפי הקצב, שהרעיד את כל הקירות

של המועדון הקטן והמחניק ההוא.

 

 

 

עבר במהירות, נתקל באנשים,

והמשיך קדימה בלי להסתכל לאחור.

היא שם, הוא יודע.

היא שם.

איפשהו.

 

הוא רק צריך להגיע אליה.

 

איך הוא יזהה אותה?

אין לו מושג.

הוא רק יודע

שהיא שם,

והיא מחכה לו,

והיא צריכה אותו,

והוא יעשה הכל בשביל

להגיע אליה ולחבק אותה ולנשק אותה.

 

 

 

הוא מוכן היה להישבע שבחוץ הירח המלא

ממש צורח את נשמתו החוצה וגורם לכמה כוכבים ליפול.

ואפילו בתוך המועדון הזה, עם המוזיקה הרועשת והמחרישה,

הוא יכול היה לשמוע את הצרחות שמגיעות מהירח.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי ג'וזף , 20/7/2008 01:21  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




היה זה בשעת לילה אפלה, כשהצללים החלו מתאספים בצידיו החשוכים וחסרי הפנסים של הרחוב.

הרוח נישבה ברכות מלטפת, אך האויר הקר הפך אותה לחדה כסכין.

מעטים היו אלו שהילכו ברחובות אותה שעה,

ומעטים אף יותר היו אלו שהעזו לעבור בקרבת הבית הנטוש.

 

רבים היו הסיפורים שסופרו על אותו בית.

חלקם נועדו להפחיד ילדים קטנים, בסיפורים על רוחות רפאים וברונים חסרי עיניים.

אחרים סופרו בלחישה מאוזן לאוזן, בפחד, על אותן צרחות-אימים ששמעו העוברים ושבים מתוך הבית.

והיו אלו, האמיתיים, שסיפרו את סיפורה של אהבה נכזבת, של טירוף בלתי נשלט.

 

הירח יצא ממחבואו בינות לעננים, והטיל את אורו על העיר.

קבוצת עלי-שלכת התעופפו להם, חושפים את המדרכה המלוכלכת.

צווחה מקפיאת-דם נשמעה מכיוון אותו בית נטוש, רדוף סיפורי רוחות,

והזמן כמו עצר מלכת.

 

אור הירח האיר בחולשה את מה שהיו רואים עוברים ושבים, אילו היו.

גופת נערה צעירה שכבה לפני שערי הברזל של אותו בית,

דם זורם במהירות משני חורים קטנים - חורים בגודל שיניי אדם - על צווארה.

נכתב על ידי ג'וזף , 14/7/2008 18:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

30,523
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מתוסבכים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'וזף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'וזף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)