עוד יום עבר. יום אפרורי שכזה. בעבודה משמעם. כרגיל. החלפתי עבודה לפני כחודש. המשכורת בהחלט גבוהה יותר. היום אני מקבל פי שניים ממה שקיבלתי בעבודה הקודמת. האם אני מאושר יותר. לא נראה לי. ממשיכים בחיפושים כנראה. בחיים האישיים עדיין הכל ריק. בערך ריק. יש זיונים פה ושם. אבל איפה הרגש. הרגש כרגיל אי שם. אי שם אצל אנשים אחרים. את הבחור האחרון הכרתי בסאונה של הומואים. כן, כן. הייתי בסאונה אחריי שלא הייתי שם איזה ארבע שנים. למה הלכתי? היה לי מצב רוח רע. חשבתי אולי לכלוך של מגע פיזי יעביר לי את העצבנות והעצבות. אולי יעשה אותי פחות אדיש. אולי תהיה לי קצת התלהבות. אבל מה. היה בחור. לא חתיך אבל ראו שהוא בחור טוב לב. הלכתי איתו. היה מדהים. השאיר לי שלושה איקים האידיוט. אידיוט חמוד. רצה את המספר שלי. לא התנגדתי והחלפנו מספרים. התקשרתי אליו יום למחרת. בא אליי עם קולה וסופגניות. פינק אותי החמוד. אני כרגיל הייתי קצת קר בסקס. הוא אבל מדהים. אבל גם לזה אין סיכוי. כרגיל אין סיכוי. בן עשרים ושמונה ואיזה עתיד יש לו. איזה עתיד יש לי איתו... אחרי שגמרנו התחבקנו. לרגע הרגשה של זוגיות. הרגשה של חם. הוא אפילו אמר שאוהב אותי. אוהב אותי. אחריי שמכיר אותי יומיים. לא ייתכן. אולי התאהב. איזה כיף. ממש כיף. רק אני חבל לי. חבל לי שאני לא מרגיש. האם למשוך את זה. האם למשוך את זה ואז להכאיב לו. או להכאיב לעצמי. אולי אני מפחד. סביר להניח שאני מפחד. לא פלא. הא. מחר לימודים ועוד ישיבה בעבודה. ללימודים אין לי כח לנסוע חצי ארץ. בסוף יזרקו אותי מהתואר השני הנכסף. העיקר שאני מתלהב מזה. זאת במקום להיות צנוע. כנראה אני מחפש חיזוקים מבחוץ וסתם קשקשן מפגר.
כל מה שאני מחפש. כל מה שאני חיפשתי זה רק לישון עם מישהו. לישון באותה מיטה. לשמוע נשימות אחד של השני. להתעורר באמצע הלילה ולתת ליטוף חטוף ולהמשיך לישון. אני פשוט רוצה לקפוץ ישר לשלב הזה. חלום הא. בתקווה שיתגשם. למיליוני אנשים זה מתגשם.
טוב חברים. סוף שבוע מיוחד לכם.
נשתמע.
אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
