לא ידעתי האם להגיב או לא... כי מצד אחד יש לי המון מה להגיד ויחד עם זה אין מילים או מה לומר.
אני לא יודע מה השתנה בשבועיים האלה שלא הייתי שגרם לך פתאום לקבל החלטה כזו...
אני מבין את הרצון של להתנסות עם עוד אנשים מכל הבחינות.
שתדע, כי המחשבה שאולי יש בחוץ מישהו שהוא יותר טוב או יותר מתאים היא קיימת תמיד, בכל גיל... גם לי עברו מחשבות במהלך הקשר שאולי זה לא מתאים שנהיה ביחד בגלל המון סיבות.
העניין הוא שזאת רק סוג של אשלייה - כי תמיד יכול להיות מישהו יותר מתאים "שם בחוץ" - ואם כך אז החיפושים אף פעם לא יסתיימו ואף אחד לא יתמסד.... (ואני בכלל לא מזכיר רגשות..)
אותו הדבר לגבי התנסויות מיניות או אחרות - אין לזה סוף עד שאתה מבין שלמעשה הכל הוא אותו הדבר.. אותן עטיפות רק בצבעים וגדלים שונים...
כמו שאמרתי קודם, אולי לחצתי עליך יותר מדי ולא הייתי הכי משתף פעולה אחרי הריבים, ומהלך היום השגוי שלי שהייתי חוזר כל הזמן עייף..והסקס שהיה חסר... כל זה אפשר לשנות... אני באמת מוכן לשנות ולהשתנות כי סדר עדיפויות שלי הוא ברור, כאשר אתה בראשם.
זה לא שזה לא יהיה אני וכאלה אלא פשוט שזה משהו ששווה שינוי תמורת אהבה וזוגיות... חוץ מזה שאני מאמין שאדם צריך "להשתפר" במהלך חייו.. הדבר היחיד הוא שלא רציתי שאתה "תבנה" על זה שאני אשתנה - אני רציתי את זה יותר טבעי...
אני לא מנסה להחזיק אותך יותר, ההפך, אני משחרר אותך, על אמת.
תתנסה, תטעם, תבדוק, תרגיש....
אני זוכר בתחילת הקשר אמרת שלפני שהיינו ביחד אף פעם לא הרגשת ככה ואמרת שאתה מאושר.
אולי מתישהו, עם הזמן, אתה תבין כי אני אהבתי אותך על אמת, לא הדלקות ולא התאהבות אלא אהבה אמיתית, מכל הלב ונפש, שלא חוזרת הרבה בחיים... והיא מהסוג שנשאר לעד...
ואולי, מתישהו בחיים הדרכים שלנו יצטלבו שוב...