זריחת הירח

עבר חודש מאז שנפרדנו, ואני עדיין מת מגעגועים.

אני כל כך מתגעגע אבל פשוט כל כך שאני לא יודע מה לעשות עם עצמי...

איבדתי את כל הכבוד העצמי ואת כל הדברים שאני מאמין בהם...

מה שאני לא עושה ועם מי שאני לא נפגש כולם מזכירים לי אותו. או שיותר גרוע אני פשוט רוצה לחתוך עם הדייט באמצע כי אני נזכר רק בו...

היה לי דייט שני, בחור כל כך חמוד, אינטלגנטי, פשוט באמת מדהים.

אנחנו שוכבים מול הטלויזיה מחובקים, כאילו מצב מושלם... ואני רק חושב עליו, על האקס שלי... מה הוא היה עושה, איך היה עושה, איך היה מריח, איך היה מעיר הערות....

אני רוצה להמשיך הלאה, מאוד! ולא מצליח.. פשוט לא מצליח...

פשוט בא לי להעלם וזהו...

אוף...

מי היה מאמין שזה יקרה לי ועוד בגיל שלי...

לא ידעתי האם להגיב או לא... כי מצד אחד יש לי המון מה להגיד ויחד עם זה אין מילים או מה לומר.

אני לא יודע מה השתנה בשבועיים האלה שלא הייתי שגרם לך פתאום לקבל החלטה כזו...
אני מבין את הרצון של להתנסות עם עוד אנשים מכל הבחינות.
 שתדע, כי המחשבה שאולי יש בחוץ מישהו שהוא יותר טוב או יותר מתאים היא קיימת תמיד, בכל גיל... גם לי עברו מחשבות במהלך הקשר שאולי זה לא מתאים שנהיה ביחד בגלל המון סיבות.
העניין הוא שזאת רק סוג של אשלייה - כי תמיד יכול להיות מישהו יותר מתאים "שם בחוץ" - ואם כך אז החיפושים אף פעם לא יסתיימו ואף אחד לא יתמסד.... (ואני בכלל לא מזכיר רגשות..)

אותו הדבר לגבי התנסויות מיניות או אחרות - אין לזה סוף עד שאתה מבין שלמעשה הכל הוא אותו הדבר.. אותן עטיפות רק בצבעים וגדלים שונים...

כמו שאמרתי קודם, אולי לחצתי עליך יותר מדי ולא הייתי הכי משתף פעולה אחרי הריבים, ומהלך היום השגוי שלי שהייתי חוזר כל הזמן עייף..והסקס שהיה חסר... כל זה אפשר לשנות... אני באמת מוכן לשנות ולהשתנות כי סדר עדיפויות שלי הוא ברור, כאשר אתה בראשם.
זה לא שזה לא יהיה אני וכאלה אלא פשוט שזה משהו ששווה שינוי תמורת אהבה וזוגיות... חוץ מזה שאני מאמין שאדם צריך "להשתפר" במהלך חייו.. הדבר היחיד הוא שלא רציתי שאתה "תבנה" על זה שאני אשתנה - אני רציתי את זה יותר טבעי...

אני לא מנסה להחזיק אותך יותר, ההפך, אני משחרר אותך, על אמת.
תתנסה, תטעם, תבדוק, תרגיש....
אני זוכר בתחילת הקשר אמרת שלפני שהיינו ביחד אף פעם לא הרגשת ככה ואמרת שאתה מאושר.
אולי מתישהו, עם הזמן, אתה תבין כי אני אהבתי אותך על אמת, לא הדלקות ולא התאהבות אלא אהבה אמיתית, מכל הלב ונפש, שלא חוזרת הרבה בחיים... והיא מהסוג שנשאר לעד...
ואולי, מתישהו בחיים הדרכים שלנו יצטלבו שוב...

עוד יום עבר. יום אפרורי שכזה. בעבודה משמעם. כרגיל. החלפתי עבודה לפני כחודש. המשכורת בהחלט גבוהה יותר. היום אני מקבל פי שניים ממה שקיבלתי בעבודה הקודמת. האם אני מאושר יותר. לא נראה לי. ממשיכים בחיפושים כנראה. בחיים האישיים עדיין הכל ריק. בערך ריק. יש זיונים פה ושם. אבל איפה הרגש. הרגש כרגיל אי שם. אי שם אצל אנשים אחרים. את הבחור האחרון הכרתי בסאונה של הומואים. כן, כן. הייתי בסאונה אחריי שלא הייתי שם איזה ארבע שנים. למה הלכתי? היה לי מצב רוח רע. חשבתי אולי לכלוך של מגע פיזי יעביר לי את העצבנות והעצבות. אולי יעשה אותי פחות אדיש. אולי תהיה לי קצת התלהבות. אבל מה. היה בחור. לא חתיך אבל ראו שהוא בחור טוב לב. הלכתי איתו. היה מדהים. השאיר לי שלושה איקים האידיוט. אידיוט חמוד. רצה את המספר שלי. לא התנגדתי והחלפנו מספרים. התקשרתי אליו יום למחרת. בא אליי עם קולה וסופגניות. פינק אותי החמוד. אני כרגיל הייתי קצת קר בסקס. הוא אבל מדהים. אבל גם לזה אין סיכוי. כרגיל אין סיכוי. בן עשרים ושמונה ואיזה עתיד יש לו. איזה עתיד יש לי איתו... אחרי שגמרנו התחבקנו. לרגע הרגשה של זוגיות. הרגשה של חם. הוא אפילו אמר שאוהב אותי. אוהב אותי. אחריי שמכיר אותי יומיים. לא ייתכן. אולי התאהב. איזה כיף. ממש כיף. רק אני חבל לי. חבל לי שאני לא מרגיש. האם למשוך את זה. האם למשוך את זה ואז להכאיב לו. או להכאיב לעצמי. אולי אני מפחד. סביר להניח שאני מפחד. לא פלא. הא. מחר לימודים ועוד ישיבה בעבודה. ללימודים אין לי כח לנסוע חצי ארץ. בסוף יזרקו אותי מהתואר השני הנכסף. העיקר שאני מתלהב מזה. זאת במקום להיות צנוע. כנראה אני מחפש חיזוקים מבחוץ וסתם קשקשן מפגר.

כל מה שאני מחפש. כל מה שאני חיפשתי זה רק לישון עם מישהו. לישון באותה מיטה. לשמוע נשימות אחד של השני. להתעורר באמצע הלילה ולתת ליטוף חטוף ולהמשיך לישון. אני פשוט רוצה לקפוץ ישר לשלב הזה. חלום הא. בתקווה שיתגשם. למיליוני אנשים זה מתגשם.

טוב חברים. סוף שבוע מיוחד לכם.

נשתמע.

אני.