Forever Orphaned

בזמן האחרון אני פשוט מרגישה הכי טוב עם עצמי מאי פעם...יש בי כבר הרגשה כל כך שלמה,משהו שלא הרגשתי נראה לי כל החיים שלי בערך..

אני פתאום קולטת כמה שזה חשוב להרגיש טוב עם עצמך,מכל הבחינות,לאו דווקא מבחינה חיצונית.

כשאנשים אמרו לי שאני משדרת משהו לא בטוח,משהו סגור באמת שלא הבנתי למה הכוונה,אבל עכשיו נראה לי אני באמת מתחילה להבין על מה כל המהומה.

זה לא פשוט לא להרגיש שלם עם עצמך,לא פשוט בכלל...אתה מכניס את עצמך לכל מיני סרטים,ואתה אשכרה משדר את זה החוצה,וזה שקוף...יותר מדי שקוף לפעמים.

דווקא התקופה המוזרה הזאת של לומדים-לא לומדים דווקא באה לי בטוב...כמה שהכל לא כל כך מסתדר לי בה מבחינת עבודה ואני לחוצה בכסף נורא...אבל משהו בה פשוט טוב לי. אולי זה כי יש לי יותר חופש משהיה לי כל השנה הזאת בלי שום קשר למבחנים..חופש פשוט עושה לי טוב...ז"א לכל אחד (:

וחוצמזה שאני ממש מרוצה מהציונים שלי (וגם אמאבא חח,הם גאים וזה מה שחשוב!)..אני חושבת שעשיתי את שלי (חוץ מאנגלית כוסאאאאמק.)

מה שבאמת מתחיל להלחיץ אותי זה עניין העבודה הזאת שאני כל כך מחפשת...אני נזכרתי מאוחר מדי ואני טסה ממש עוד מעט...אני חייבת לחסוך הרבה כסף,ויש יותר מדי בעיות. זה מלחיץ.

אבל יהייה בסוף טוב לא?!

(:

*אופטימיות ברקע,לגמרי*

כאילו באמת...לא קרה לי עוד דבר כזה...אני אומרת לבן אדם בכל מיני דרכים כל פעם מחדש שוואלה? אני לא רוצה אותך!

והוא ממשיך להתעקש..מה נהייה?

הייתה לי שיחה איתו עכשיו על זה ש"פשוט חבל לו"..יופי מה אני יעשה שלא בא לי עליך? יאללה כאילו באמת,גם ככה לא נעים לי להיות במצב הזה...אני לא אוהבת להיות הרעה הזאת,הסתומה הזאת "שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה" שבעצם אני יודעת טוב מאוד,אני לא אוהבת להצטייר ככה בעיני אף אחד,אבל זה קצת מאלץ אותי.

מה? נגמרה כבר המודעות העצמית המינימלית של אנשים? למה לדון על זה כל פעם מחדש.

לא היה פה כלום,על מה אתה כל כך מתעקש?זה פשוט מוזר.

אני פשוט צריכה משהו אמיתי...שיבוא משני הצדדים...שגם אני ירצה לשם שינוי...שמתי לב שכשאני רוצה אנשים,זה תמיד בגדר פנטזיה...או שזה תמיד לא אפשרי מכל מיני סיבות..זה פשוט מבאס,מה אני יגיד.

כבר כל כך בא לי משהו רציני,ולא איזה קטע מטומטם בבר שגם ככה לא קורה ממנו כלום...משהו. כי אני באמת יכולה להעניק ולקבל המון.

אני מרגישה כבר over בשלה....עד מתי?

נמאס לי להדחיק,לא לחשוב על זה,לחשוב שיבוא הזמן..פשוט נמאס לי...אבל מה אני כבר יכולה לעשות לעזעזל.

אייייי בי