תנסו להיזכר איך היה פעם. יהודים עלו לארץ ישראל אחרי 2000 שנות גלות והקימו יישוב לתפארת. פעלנו בכל המישורים האפשריים על מנת להקים מדינה משלנו. לחמנו במלחמות מעטים נגד רבים, והצלחנו להגן על קיומה של המדינה.
פעם היה חזון. פעם היה רצון. פעם הייתה נחישות. פעם היינו מאוחדים תחת מטרה אחת גדולה. פעם היו מפלגות מפא"י, העבודה והליכוד סיעות גדולות וחזקות בכנסת.
עכשיו מה יש? עכשיו יש עסקנות. אנשים משנים את עמדותיהם למען בצע כסף. פוליטיקאים מבטיחים הבטחות, וברגע שהם נבחרים, זורקים את האג'נדה לפח. ההבדל בין ימין לשמאל היטשטש. הכנסת מורכבת ממפלגות קטנות. קדימה היא מיעוט בקואליציה, שמתחלפת כל פעם שרוצים לעשות משהו רציני.
אנשים מסתכלים קדימה רק לטווח הקצר, המיידי. כמו שהמלחמות הכוללניות התחלפו בפיגועים וחיסולים, ככה גם הפוליטיקה והמדינה כולה הפכו לקונספט הרבה יותר קטן ומיידי. המדינה נכנעה לתרבות הרינגטונים וה-sms. ככה אנחנו נראים, וככה נראה העתיד שלנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
