לפני חמישה ימים הייתה לי יום הולדת 15.

תוכלו לקרוא על כך בבלוג הרגיל שלי (קישור ברשימות בצד).

היום הייתה לי הרצאה ברטוריקה.

הנושא שבחרתי להרצות עליו: פוקהונטס-הסיפור האמיתי.

ההרצאה הייתה טובה, והמורה נתנה לי 95.

והנה כאן לפניכם הסיפור עפ"י דיסני, והסיפור האמיתי של פוקהונטס...

פוקהונטס - הסיפור האמיתי

בשנת 1607, כאשר המתיישבים הראשונים של ג'יימסטאון הגיעו לחוף המערבי של הנהר ג'יימס באמריקה הצפונית, הנסיכה האינדיאנית פוקהונטס הייתה בת 12.

השם האמיתי שלה היה מאטוקה (באנגלית-מלאת חיים), אך בני שבטה כינו אותה פוקהונטס. אביה היה הצי'ף פוהאטן, אשר שלט על כל שטח מדינת וירג'יניה המודרנית.

רוב הדברים הידועים על בני שבטו של פוהאטן, מסופרים בעצם ע"י ג'ון סמית, גיבור אמריקאי באותה התקופה. אך העובדות מראות אחרת.

ג'ון סמית הגיע לג'יימסטאון בתור אסיר.

המתיישבים כבר הכינו את כל הציוד הנחוץ כדי לתלות אותו, אך בגלל הרעב בו הם שרו, ועקב השנים שג'ון סמית שירת בתור חייל במלחמות הטורקיות, ואפילו בתור פיראט, החלו להראות תוצאות, ולכן לא תלו אותו.

הוא הבין את האינדיאנים, וידע איך לעשות איתם סחר חליפין.

ג'ון סמית עזב את העיירה ב-1609, שנתיים לאחר שהוקמה, ועתידה עוד היה בסימן שאלה.

ומה עם הסיפור המפורסם שפוקהונטס הצילה את חייו של סמית בכך שהניחה את ראשה על ראשו, וסירבה בכך לפקודת אביה?

ככל הנראה, זהו פרט לא נכון.

במשך השנים שג'ון סמית התגורר בוירג'יניה, הוא כתב עיתון, שלאחר מכן פרסם אותו, ולא היה כתוב בו כלום על המקרה עם פוקהונטס, שיכלה להיות לא יותר מבת 14 באותו הזמן.

המקור היחיד לסיפור הזה, בא מספר שסמית כתב כ-15 שנה לאחר שעזב את העיירה.

ג'ון סמית אהבה כ"כ את התהילה, שהיסטוריונים בטוחים שהוא המציא את כל הסיפור, כדי להוסיף גוון רומנטי להרפתקאותיו. זה לא הגיוני הרי, שילדה בת 14 תמרה את פיו של אביה הצ'יף, רק כדי להציל את סמית.

ב-13 באפריל 1613, שנים לאחר שג'ון סמית עזב, ומתיחות שררה בין האינדיאנים למתיישבים האנגלים, פוקהונטס נלקחה כאסירה, והוחזקה כבת ערובה בתוך ג'יימסטאון.

היא למעשה לא ביקרה את המתיישבים מאז ימיו של ג'ון סמית, ובאותו זמן היא כבר הייתה בת 18 או 19. בשנה הראשונה שפוקהונטס הוחזקה כאסירה, ג'ון רולף, מיסיונר נוצרי ששהה במקום, התאהב בה.

ג'ון רולף לא ידע מה לעשות, כי לא היה חוק כזה המותיר לאנגלי להינשא לאינדיאנית, והוא היה בטוח שזה לא ימצא חן בעיני המלוכה האנגלית.

אך בעזרת עידוד מצד פוקהונטס, הוא כתב מכתב למנהיגיו, ובו הוא ביקש לשאת אותה לאישה.

גם המנהיג של האנגלים, וגם פוהאטן (אביה של פוקהונטס) נתנו את אישורם לנישואים.

החתונה הייתה כמו קרן שמש בין שני המחנות. אך הייתה עדיין בעיה קטנה. ג'ון רולף לא יכול היה לשאת לאישה מישהי שמאמינה באלילים.

כדי לפתור את הבעיה, לימדו את פוקהונטס את הדת הנוצרית, ואת השפה האנגלית.

היסטוריונים כתבו שהיא לקחה את כל הנושא הזה ברצינות רבה, ואף סחפה אחריה מספר רב של אינדיאנים משבטה.

שמה של פוקהונטס הוחלף לרבקה, לאחר שהתנצרה.

ב-4 באפריל 1914, הזוג התחתן בכנסייה הנוצרית שבג'יימטאון.

הנישואים הביאו עימם רק טוב. הסחר שגשג בין שני המחנות, והיה שלום.

ואז הגיעה הצעה גדולה בשביל פוקהונטס- היא הוזמנה לאנגליה יחד עם ג'ון רולף (מאי 1616). כאשר הזוג הגיע ללונדון, פוקהונטס הוזמנה לאירועים מלכותיים, והקסימה את האצולה הבריטית עם מסירותה לישו, והאצילות הבריטית שרחשה.

בפגישות עם האצולה ואנשי הדת, היא דיברה על אושרה לאחר שהתנצרה, ועל בני עמה שזקוקים לישו.

לג'ון רולף ופוקהונטס נולד בן, תומס שמו.

לאחר כמספר שנים באנגליה, הזוג היה אמור לחזור למולדתה של פוקהונטס.

אך פוקהונטס לא זכתה לשוב לארצה. היא מתה ממחלה קשה ב-21 מאי 1617,ונקברה באנגליה. בנה תומס גדל אצל דודו (אחיו של ג'ון רולף), וכאשר היה גדול, חזר לארץ מולדת אמו.