אז כן, התגייסתי כבר ורישמית אני רכוש צה"ל מעט.

את הימים שלפני הגיוס העברתי כאמור חולה בבית עם מיכאל, וגם אליאורה קפץ לביקור חולים איזה פעמיים וישב לאכול איתי מרק כמו שתי זקנות.

ביום שלישי מיכאל עשה לי הפתעה..באתי אליו והוא הכין לי ארוחה אחושרמוטה. הוא סידר את הבית ממש יפה עם נורות מהממות ושולחן מהמם והכל והכין כזה בס עצום ומושקע בתנור, לביבות בטטה אורנה ואלה עם רוטב יוגורט,סלט עצום ומהמם ויין ושטויות ולקינוח אננס קפוא טרי עם סוכר נענע גמירההה והיה הכי טעים שיש וזבחתי עד בלי די.היה הכי כיף שיש.

יום אחרי זה מיכאל היה איתי כל היום..עשיתי אירגונים לצבא אבל בתכלס אני מזהההה לא זוכרת מה עשיתי כל היום..

אני זוכרת שצח ואליאור באו בלילה עם עוגה טעימה וסידרתי תיק בלחץ עם כולם, ויותר מאוחר במאה בלילה אני ומיכה ראינו במרפסת במקרן עם פופקורן ובירה שמש ניצחית בראש צלול והיה מדהים כרגיל ולא נרדמתי אפילו! זה היה כזה כזה כזה כיף..הלכנו לישון באיזה 4..ופשוט קמתי עם הזריחה, התארגנתי ונסענו לחיפה. איך שחנינו ויצאנו מהאוטו לכיוון התחנה אמרתי

"עד מתייי" חחח..ישבנו שם שעות ושירה באה ואבאשלי בא והביא לי ורדים עם קוצים שפצעו אותי ואת מיכאל קשות חח, ולא הפסקתי למחוץ את מיכאל למוות עד שאחרי אלף שעות קראו לנו לאוטובוס אחרון בערך, וישבתי ליד שירול ושמענו מוזיקה.

הגענו ללשכת גיוס ואיזה רוסי נאצי צווח עלינו שטויות בשביל לנסות להחדיר בנו הלם אבל בקטנה..זה היה היום הכי מצחיק ומוזר בחיי בערך..אני ושירה לא הפסקנו לצחוק.ולהירדם. היה איזה סרטון לתרומת מח עצם עם יעל ברזוהר ויודה לוי ושידרו את זה בלופים בעוד אנחנו עומדות בתור שעותתתת ואנשים כבר התחרפנו מזה ורצו למות ואמרתי לשירה "אם עוד פעם אחת

פעםםםם אחתתתתת אני שומעת את זה אני עורפת לעצמי ת'ראש" ונכנסנו למצב כפית אחושרמוטה עד שאיזה מפקדת שמה אותנו בסוף התור שנייה לפני שסוףסוף עמדנו להיכנס ויצא שנכנסנו לכל דבר אחרונות חח.

בסופו של דבר קיבלתי את החוגר, בו אני נראת כמו ילדת כאפות..בדיוק כמו שנאי נראת ביום עבודה בפעלתון, ומדים.

אני ושירה מדדנו וזה היה מצחיקקק ומלחיץ כי דוחקים בך והרגשתי כאילו זה פורים והיינו כאילו וואט דה פאקקק לראות אחת את השנייה עם מדים ופור ריל..לא סתם גדנע.

קיבלנו שי לחייל ולא קיבלתי במבה:( והפרידו בנינו כשחילקו לאוטובוסים. אז מתחיל החלק האמיתי..

יצאנו ממש בערב, שזה לא אופייני והגענו לצריפין.

באוטובוס ישבתי עם בנות סביבי ממש מתוקות ברושם ראשוני, כשהראשונה שהיה לי בונדינג איתה זאת נוי.

קיצר עם אותן בנות בדיוק יצאתי באותו החדר וכולנו איך שנכנסנו שמחנו והתחבקנו (!) פשוט..וואט דה..

יום למחרת חזרנו הביתה..אני ישירות נסעתי לרונה ואבא אסף אותנו עם מוריה ואכלנו והיה הכי טעים שיש אבל הגעתי הביתה באיזה 4..ובאסה. מיכאל בא אליי ישר והיה בשוק לראות אותי עם מדים. היינו ביחד כל הזמן ותיכננו ללכת למצר אבל בסוף לא התחשק לי וכל הזמן הייתי עייפה עד שהחלטתי לישון והוא נרקב בנתיים וראה סיינפלד.

היה לילה מוזר ומלא דברים אבל..הכל לטובה.

יום למחרת היה פאנן לגמרי..רק חבל שאני לא זוכרת כלום ממה שהיה.

השבוע הראשון עבר עליי בסדר..לא באמת נכנסתי לשוק חיי והתחלתי להתחבר אחושרמוטה עם הבנות בחדר.

לא יודעת..כן, היה מעייף. כן, נרדמתי בכל פגישה ושיעור ומסדר. כן, חטפנו אזהרות על ימין ועל שמאל, וכן..אכלתי רק כרוב..אבל בסה"כ היה פשוט מצחיק. ועבר לו לאטו..בסבבה נגיד. אתה לומד להכיר מלא מלא בנות..וגם ביום חמישי, כשכבר נמאסלי לאכול כרוב והחלטתי לתקוע לארוחת ערב מלא פסטה אחר כך רצתי להקיא אותה באמצע מסדר. רותם באה איתי, ולא הצלחתי ושעות ישבנו בשירותים וריכלנו על מסיבות ושימי והשתכרויות וקיא והיה כיף(:

יום שישי כולנו קמנו וצרחנו מאושר כזה..חזרתי הביתה והייתי כל כך כל כך מאושרת לחזור! ישר באתי והסלון היה מלא בדברים במתנות מתאילנד שאור הביא..

מלא דברים שווים. חיבקתי את המקרר, קיפצתי וצייצתי בכל הבית.פתחתי את המקרר וליבי נרחב לראות שיש אוכל(:

פתחתי את הפריזר- אלף מוס נוטלה!!!!!!!((: הלכתי לישון עם חיוך אחושרמוטה. אחר כך מיכאל בא אליי, ואמא שלי הפריעה לנו עד מאוד בצורה משעשעת עד שהאחיות שלי הגיעו מתל אביב והפריעו סופית והלכנו לשבת כולם בסלון והיה פאנן.

יותר מאוחר מיכאל הלך ואנחנו נסענו עם אבא לאכול במחנ"ש. כולם היו מזועזעים מהעובדה שאין לי אוכל בבסיס ושרזיתי..

ואבא דאג לקנות לי אלפי עבאדי. חזרתי הביתו, התארגנתי מהר ונסעתי למיכאל. ספי היה שם ויותר מאוחר נסענו גם עם עלוש  לפאב בגבעת חיים.

לקח שעות עד שיכולנו להתיישב בפנים ולבשתי כלום ורעדתי למוות.

סוףסוף נכנסנו למקום הקבוע כזה אבל הייתה חרא אווירה ואירים הזויים בחליפות ואתיופים שעושים מהם צחוק ואני ומיכאל רבנו והייתה לי בחילה ורציתי להקיא והיה חרא חרא חרא.

חזרנו אליו ורבנו ובכיתי והיה חרא והשלמנו ובלה בלה בלה כרגיל הכל חזר להיות טוב ויפה אבל בגדול לא ערב שישי הכי טוב בחיי.

יום שבת לעומת זאת היה מה חמוד..אש. נסעתי עם אמא לגן שמואל וקניתי את כל הסופר שיהיה לי משהו לאכול..

אחר כך מיכאל בא אליי, אחר כך אליאור וערן הצטרפו וארזתי באטרף והייתי לחוצה כי קיבלתי להיות א.צוות והייתי צריכה להכין מלא צ'ופרים ושטויות ודף קשר בכלום זמן אז מיכאל קיצר ארז לי וערן ואליאור ועלי שהצטרפה גם היא עזרו לי במשימות הא.צוות בעבודות יצירה. יותר מאוחר ערן ואליאור היו צריכים ללכת ובקוש באה אליי.

הכי התגעגעתי בארץ לא ראיתי אותה שנים. ישבנו כזה במרפסת והתעסקנו עם הצילצולים של המירס של עלי ורקדנו באטרף[או יותר נכון אני רקדתי באטרף, ועלי זזה עם הכתפיים בצורה הכי מצחיקה שיש] ואמאלה היה כזהההה מצחיק.

הן הלכו לייטר און ואני ומיגואלקימון הכנו וופלים במכונה שלו עם בננות בקרמל ופקאן וחגגנו מעט חמישה חודשים ויצא מתוק רצח אבל העיקר הכוונה. שמנו מלא נרות ושטויות והיה כיפוש.

השבוע השני בצבא גם עבר מהר. באתי ביום ראשון לחדר וכולנו צרחנו והתחבקנו כזה חח..יום ראשון עבר כזה מהר כי הגענו מאוחר, יום שני היה שטני ולא הפסקתי להירדם ויום שלישי כבר היה ממש שוק..עשינו שוק והיום הסתיים מוקדם וידענו גם שאנחנו קמות באמצע הלילה וכבר עוברות ליום רביעי עם המטווחים וישר גם בחמישי והביתוווו.

יום שלישי בלילה אני לפתע קמה באיזה 12 כשהמזרון שלי מתרומם אט אט עד שאני כבר יושבת תוך כדי שלירון עושה לי "סליחה מאמי אני לוקחת שנייה את הנשק אני הולכת לשירותים סליחה תחזרי לישון" ומתתתי מצחוק חחחח כאילו זה נראה לך הגיונייייי פשוט להרים אותי מהמיטה באמצע שינה חחח כי הנשקים שלנו נושקים כזה..וואי מתתי, וכבר ניצלתי את ההזדמנות

של ההתעוררות ההזויה להשתין איתה.

אנחנו כזה חוזרות לחדר והבנות בטוחות שכבר צריך לקום אבל מבינות שלא וחוזרות לישון. חוץ מעופרי..חחחח שפשוט קמה מהמיטה כמו זומבי! כמו הילדה מהצילצול עם פנס וחופרת בתיק..תוך כדי שאנחנו עושות לה כזה "עופרי...עופרי מאמי תחזרי לישון.." והיא לא מגיבה! וממשיכה! חחח ואני ולירון בשוק כזה.."עופרי...?תחזרי לישון!..." וכלום! עד שהיא חוזרת לאט

למיטה וחוזרת לישון ואנחנו פשוט נקרענוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אמאאאאאאאאא ההזייההההההההההההה היא התנהגה כמו זומבי אין אין שילשלנו מרוב צחוק והערנו את כל החדר ולא יכולתי להפסיק..פשוט בכיתי. אין כל פעם שאני נזכרת בלילה

הזה אני משתינה על עצמי.

קיצר קמנו לפנות בוקר והייתי אחראית ציוד. יענו עוד לא התעוררתי וכבר מצאתי את עצמי ליד אוטובוס צועקת על בנות לספור קסדות ומסמרים ולהכין לאוטובוס ולמלא רשימות שעות.

בדרך לבסיס של המטווחים ישנו למוות איזה שעתיים וזה היה כיף. קמתי עם אנרגיות והיום עבר מזה בפאנן..כן, יריתי וזה לא היה מקסים ואני גם לא צלפית..אבל תכלס היה מלא מלא זמן להתפנן, לדבר עם בנות, לחפור בפלאפון, לעשן ובעיקר לאכול פריכיות דקיקיות דקיקוניות פריכים פריכייוש.

חזרנו לבסיס בלילה והייתי גופהההההההההה ומעירים אותנו בשטניות כזה..הרספ"ית כזה "בנות הקשבה אליי!!!!!!!" וצריך להגיד "כן הרספית" וכל הבנות כזה אומרות בחצי עין בקול שינה "כןן...הרר..ספיתתגכגלךד" ואני ונוי מתנו מצחיק..אמרנו שכזה האמהות שלנו יעירו אותנו בבית ואוטומטית נענה כן הרספית. שזה כזה הסיוט שלנו. רודף אותנו בשינתנו.

קיצר הייתי כל כך מתה שגם הלכתי לישון ג'יפה בלי להתקלח.

יום למחרת נסענו לרגבים ואשכרה ישנתי בדרך וקמתי פתאום כשאני רואה פוסטר של סמי לוי מול החלון ואני באמצע חדרה..זה היה מגניב מעט. היום מטווחים הזה דווקא היה מלחיץ; הייתה לי מ"מ שטןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אין אין השטן בכבודו ובעצמו והיא הלחיצה את כולן. עשינו מלא אימונים על יבש כזה על אבנים וזה היה כואבב ושטני, והמטווח היה שטן והיו לי מלא בלאקאאוטים וכשבאתי לצעוק "הנשק פרוק בדוק ונצור המ"מ!!!" כמו שאני כבר צועקת מתוך שינה, אחרי שהיא בודקת את הנשק ועוברת אחת אחת אז פשוט התחלתי לגמגם..לא זכרתי איך אומרים את זה ואמרתי בקול רועד ומהוסס "הנשק בדוק..אהההה..הנשק טעון! המ"מ אהה הנשק פרוק דגכעעד טעון אה טעון בדוק גכחגלו.ףגכ ונצור המ"מ!!" וכשיצאנו משם

כל הבנות יצאו בריצה ובכו מרוב צחוק ואמרו שהן עוד שנייה פלטו כדור מרוב צחוק כשהן שמעו אותי צועקת את הזיון שכל הנ"ל.

בכל אופן..אחרי הירי לילה וכל השטניות ואחרי שנכנסתי לשירותים ושרתי שירים של מיה בוסקילה תוך חיקוי מתמיד עם כמה בנות בצעקות עם מטאטא ביד העמסנו את כל הדברים לאוטובוס וחזרנו לבסיס.

אני ונוי נכנסנו למצב כפית באוטובוס וכל הנסיעה לאאאאאאאאאאאאאאאא הפסקתייייייייייייייייייייייי לצחוקקקקקקקק לרגעעעע והערתי את כל האוטובוס. על הגוש של עדי ועל האפרופו הסורר שנפל על רצפת האוטובוס ועל כן הרספית ומה לא.

איך שפרקנו את כל הציוד לא הפסקתי לרגע לצחוק..הלכתי ברחבי הבסיס עם מלא קסדות ביד, מצייצת בהיסטריה מרוב צחוק וכולן חושבות שהתחרפנתי סופית. אחר כך ברחבה איפה שהאוטובוסים ישבנו מלא בנות ושרנו שירים ורקדנו ואמאלה איזה כיף.

בשעת ט"ש אירגנו תיק ליום שישי(!!!!!!!!!!!!!!)באקסטזה ובבוקר אני ונוי קמנו שעה לפני והלכנו להתקלח וזה היה רעיון מבורך שלה. חזרנו לחדר וכולן כבר התארגנו ושרנו מלא שירים באחווה בקולי קולות כזה "ככה את יפהההה זה מה שאת צריכה" ושירים במזרחית והיינו אין..באקסטזה. פתאום יפות ומתאפרות ולא נראות כמו שק תפוחי אדמה מטונף עם כובע טמבל.

היינו בשוק כי איך שהיה מסדר בוקר אפילו לא התעכבו על ח' או משו..פשוט אמרו לנו שני טורים לנשקייה, ומשם מי שמחזירה נשק עפה הביתה! פשוט בשבע בבוקר במקום ב11 וחצי!O: יו אמא. אותי ואת הצוות שלי סינג'רו קודם לעבודות ניקיון אבל מהירות ואיך שסיימנו עפתייייייייייייייייייייי (((: היישר לדירתו החדשה והמהממת של מיכאל ברמת גן! אין..פשוט הדירה היפה בתבל.הייתי בשוק ואמאלה כל כך התגעגעתי אליו אין דברין. ישבנו אצלו איזה שעתיים והוא קנה לי משקפיים מהממות והייתי מבסוטה. הייתי בדודה למוזס כל השבוע ורציתי להזמין אבל היה מוקדם מידי:(

נסענו הביתה ברכבת ב1. אמא שלו אספה אותנו, בדרך עצרנו והוא קנה לי קבוקים(: ואז הגעתי היישר לזרועותיה של אימוש. רק שמיכאל הגיע לשם קודם ויובשתי. הוא חזר הביתה ואני הביתו, ישבתי עם אמא, התקלחתי שעוווווות ובאתי לישון והזמן רץ..פתאום כזה 4 ומתחיל להחשיך. איך שאני באה לישון רונה נכנסת ואומרת שאבא יצא ונוסעים. לפחות לקואיה(((:

תקעתי המבורגר שלם, שזה נדיר וזה סיפק לי את הצורה. היה ממש נחמד וחזרתי הביתה וישנתי עד 8 כזה.

קמתי ואמאלההההה היו לי אלף אלף אלף טלפונים..יריב עלי דנדי מיכאל ספי ערן אליאור עדוה הכל בבאת אחת פשוט דיברתי שעתיים בטלפון, התארגנתי מהר ובתיסכול כי לא היה לי מה ללבוש ועפתי למיכאל.

תיק תק ספי אסף אותנו ונסענו לעלי וישבנו אצלה ואמאשלה הכינה לנו תוך 20 שניות בננות במעטפת בצק ומייפל וגמרתי.

לייטר אליאור נוי ודנדי כפרות על הטוטותתתת והגעגועים הגיעו גם ונסענו לשוני, ואספנו את עדבוש.

ראיתי שם את יריב אהוב ליבי שלא ראיתי שנים וערן ומייקי ואלון ומלא מלא מלא אנשים באו.

היה תור של אלף איש על מקום מזערי וירד גשם והיה שטן..נכנסנו רק ב2 בלילה ורק אני הצלחתי להיכנס ואליאור וכולם כבר פרשו להוביט ונשארנו רק אני ספי מיכאל ועלי. שידלתי שומר להכניס אותם כי כבר לא הסכימו ועלינו והשתכרתי והתקרחנתי למוווווווווווווווות אמאאאאא היה כזה כיף סוףסוף קרחנה!!

ראיתי את הבנות והתקרחנתי איתם ומלא אנשים שלא ראיתי יובלים..פגישת מחזור מעט.

בסביבות 4 וחצי עלוש הבינה שגנבו לה את הארנק.ובאסה. ביטלה ת'כרטיס אשראי והחלטנו להתחפף כבר..

נסענו אליה וישבנו כזה עד שהשכבנו אותה לישון ונסענו אני ספי ומיכאל למחנ"ש..הם תקעו סמבוסק ונסענו בזריחה עם "ניצוצות ברקע" ב6 בבוקר. שלמות.

כשאני ומיכאל עלינו למעלה לדירה קפאתי למוות ולא הפסקתי לבכות לו כמה שקר לי עד שנרדמנו.

קמנו ב1, אמאשלי ורחל באו וישבנו לאכול עם אמאשלו,נעמי וחבר שלהם מלונדון ג'חנון אוריגנל גמירה בפה של אמא שלו.

יו יו יו כמה תקעתי אין דברים כאלה וזה היה כל כך טובבבב כזה וטעים וגשם בחוץ וקר. סופש שלמות מעט.

חזרתי הביתה, התקלחתי שעות..אמרתי אין, אני חייבת לכתוב פוסט- ופתאום באמצע החיים כבר חמש ועשרים. פאק איט!

בשבע יש חינגה לכבוד הגיור של אליאור ואני מצפה לזה מעט.

המון אהבה בלב ואני ממש ממש בסדר. וחיילת O:

עד להודעה חדשה,

טוראית כרמל מדווחת בשטח.