אז כן, התגייסתי כבר ורישמית אני רכוש צה"ל מעט.

את הימים שלפני הגיוס העברתי כאמור חולה בבית עם מיכאל, וגם אליאורה קפץ לביקור חולים איזה פעמיים וישב לאכול איתי מרק כמו שתי זקנות.

ביום שלישי מיכאל עשה לי הפתעה..באתי אליו והוא הכין לי ארוחה אחושרמוטה. הוא סידר את הבית ממש יפה עם נורות מהממות ושולחן מהמם והכל והכין כזה בס עצום ומושקע בתנור, לביבות בטטה אורנה ואלה עם רוטב יוגורט,סלט עצום ומהמם ויין ושטויות ולקינוח אננס קפוא טרי עם סוכר נענע גמירההה והיה הכי טעים שיש וזבחתי עד בלי די.היה הכי כיף שיש.

יום אחרי זה מיכאל היה איתי כל היום..עשיתי אירגונים לצבא אבל בתכלס אני מזהההה לא זוכרת מה עשיתי כל היום..

אני זוכרת שצח ואליאור באו בלילה עם עוגה טעימה וסידרתי תיק בלחץ עם כולם, ויותר מאוחר במאה בלילה אני ומיכה ראינו במרפסת במקרן עם פופקורן ובירה שמש ניצחית בראש צלול והיה מדהים כרגיל ולא נרדמתי אפילו! זה היה כזה כזה כזה כיף..הלכנו לישון באיזה 4..ופשוט קמתי עם הזריחה, התארגנתי ונסענו לחיפה. איך שחנינו ויצאנו מהאוטו לכיוון התחנה אמרתי

"עד מתייי" חחח..ישבנו שם שעות ושירה באה ואבאשלי בא והביא לי ורדים עם קוצים שפצעו אותי ואת מיכאל קשות חח, ולא הפסקתי למחוץ את מיכאל למוות עד שאחרי אלף שעות קראו לנו לאוטובוס אחרון בערך, וישבתי ליד שירול ושמענו מוזיקה.

הגענו ללשכת גיוס ואיזה רוסי נאצי צווח עלינו שטויות בשביל לנסות להחדיר בנו הלם אבל בקטנה..זה היה היום הכי מצחיק ומוזר בחיי בערך..אני ושירה לא הפסקנו לצחוק.ולהירדם. היה איזה סרטון לתרומת מח עצם עם יעל ברזוהר ויודה לוי ושידרו את זה בלופים בעוד אנחנו עומדות בתור שעותתתת ואנשים כבר התחרפנו מזה ורצו למות ואמרתי לשירה "אם עוד פעם אחת

פעםםםם אחתתתתת אני שומעת את זה אני עורפת לעצמי ת'ראש" ונכנסנו למצב כפית אחושרמוטה עד שאיזה מפקדת שמה אותנו בסוף התור שנייה לפני שסוףסוף עמדנו להיכנס ויצא שנכנסנו לכל דבר אחרונות חח.

בסופו של דבר קיבלתי את החוגר, בו אני נראת כמו ילדת כאפות..בדיוק כמו שנאי נראת ביום עבודה בפעלתון, ומדים.

אני ושירה מדדנו וזה היה מצחיקקק ומלחיץ כי דוחקים בך והרגשתי כאילו זה פורים והיינו כאילו וואט דה פאקקק לראות אחת את השנייה עם מדים ופור ריל..לא סתם גדנע.

קיבלנו שי לחייל ולא קיבלתי במבה:( והפרידו בנינו כשחילקו לאוטובוסים. אז מתחיל החלק האמיתי..

יצאנו ממש בערב, שזה לא אופייני והגענו לצריפין.

באוטובוס ישבתי עם בנות סביבי ממש מתוקות ברושם ראשוני, כשהראשונה שהיה לי בונדינג איתה זאת נוי.

קיצר עם אותן בנות בדיוק יצאתי באותו החדר וכולנו איך שנכנסנו שמחנו והתחבקנו (!) פשוט..וואט דה..

יום למחרת חזרנו הביתה..אני ישירות נסעתי לרונה ואבא אסף אותנו עם מוריה ואכלנו והיה הכי טעים שיש אבל הגעתי הביתה באיזה 4..ובאסה. מיכאל בא אליי ישר והיה בשוק לראות אותי עם מדים. היינו ביחד כל הזמן ותיכננו ללכת למצר אבל בסוף לא התחשק לי וכל הזמן הייתי עייפה עד שהחלטתי לישון והוא נרקב בנתיים וראה סיינפלד.

היה לילה מוזר ומלא דברים אבל..הכל לטובה.

יום למחרת היה פאנן לגמרי..רק חבל שאני לא זוכרת כלום ממה שהיה.

השבוע הראשון עבר עליי בסדר..לא באמת נכנסתי לשוק חיי והתחלתי להתחבר אחושרמוטה עם הבנות בחדר.

לא יודעת..כן, היה מעייף. כן, נרדמתי בכל פגישה ושיעור ומסדר. כן, חטפנו אזהרות על ימין ועל שמאל, וכן..אכלתי רק כרוב..אבל בסה"כ היה פשוט מצחיק. ועבר לו לאטו..בסבבה נגיד. אתה לומד להכיר מלא מלא בנות..וגם ביום חמישי, כשכבר נמאסלי לאכול כרוב והחלטתי לתקוע לארוחת ערב מלא פסטה אחר כך רצתי להקיא אותה באמצע מסדר. רותם באה איתי, ולא הצלחתי ושעות ישבנו בשירותים וריכלנו על מסיבות ושימי והשתכרויות וקיא והיה כיף(:

יום שישי כולנו קמנו וצרחנו מאושר כזה..חזרתי הביתה והייתי כל כך כל כך מאושרת לחזור! ישר באתי והסלון היה מלא בדברים במתנות מתאילנד שאור הביא..

מלא דברים שווים. חיבקתי את המקרר, קיפצתי וצייצתי בכל הבית.פתחתי את המקרר וליבי נרחב לראות שיש אוכל(:

פתחתי את הפריזר- אלף מוס נוטלה!!!!!!!((: הלכתי לישון עם חיוך אחושרמוטה. אחר כך מיכאל בא אליי, ואמא שלי הפריעה לנו עד מאוד בצורה משעשעת עד שהאחיות שלי הגיעו מתל אביב והפריעו סופית והלכנו לשבת כולם בסלון והיה פאנן.

יותר מאוחר מיכאל הלך ואנחנו נסענו עם אבא לאכול במחנ"ש. כולם היו מזועזעים מהעובדה שאין לי אוכל בבסיס ושרזיתי..

ואבא דאג לקנות לי אלפי עבאדי. חזרתי הביתו, התארגנתי מהר ונסעתי למיכאל. ספי היה שם ויותר מאוחר נסענו גם עם עלוש  לפאב בגבעת חיים.

לקח שעות עד שיכולנו להתיישב בפנים ולבשתי כלום ורעדתי למוות.

סוףסוף נכנסנו למקום הקבוע כזה אבל הייתה חרא אווירה ואירים הזויים בחליפות ואתיופים שעושים מהם צחוק ואני ומיכאל רבנו והייתה לי בחילה ורציתי להקיא והיה חרא חרא חרא.

חזרנו אליו ורבנו ובכיתי והיה חרא והשלמנו ובלה בלה בלה כרגיל הכל חזר להיות טוב ויפה אבל בגדול לא ערב שישי הכי טוב בחיי.

יום שבת לעומת זאת היה מה חמוד..אש. נסעתי עם אמא לגן שמואל וקניתי את כל הסופר שיהיה לי משהו לאכול..

אחר כך מיכאל בא אליי, אחר כך אליאור וערן הצטרפו וארזתי באטרף והייתי לחוצה כי קיבלתי להיות א.צוות והייתי צריכה להכין מלא צ'ופרים ושטויות ודף קשר בכלום זמן אז מיכאל קיצר ארז לי וערן ואליאור ועלי שהצטרפה גם היא עזרו לי במשימות הא.צוות בעבודות יצירה. יותר מאוחר ערן ואליאור היו צריכים ללכת ובקוש באה אליי.

הכי התגעגעתי בארץ לא ראיתי אותה שנים. ישבנו כזה במרפסת והתעסקנו עם הצילצולים של המירס של עלי ורקדנו באטרף[או יותר נכון אני רקדתי באטרף, ועלי זזה עם הכתפיים בצורה הכי מצחיקה שיש] ואמאלה היה כזהההה מצחיק.

הן הלכו לייטר און ואני ומיגואלקימון הכנו וופלים במכונה שלו עם בננות בקרמל ופקאן וחגגנו מעט חמישה חודשים ויצא מתוק רצח אבל העיקר הכוונה. שמנו מלא נרות ושטויות והיה כיפוש.

השבוע השני בצבא גם עבר מהר. באתי ביום ראשון לחדר וכולנו צרחנו והתחבקנו כזה חח..יום ראשון עבר כזה מהר כי הגענו מאוחר, יום שני היה שטני ולא הפסקתי להירדם ויום שלישי כבר היה ממש שוק..עשינו שוק והיום הסתיים מוקדם וידענו גם שאנחנו קמות באמצע הלילה וכבר עוברות ליום רביעי עם המטווחים וישר גם בחמישי והביתוווו.

יום שלישי בלילה אני לפתע קמה באיזה 12 כשהמזרון שלי מתרומם אט אט עד שאני כבר יושבת תוך כדי שלירון עושה לי "סליחה מאמי אני לוקחת שנייה את הנשק אני הולכת לשירותים סליחה תחזרי לישון" ומתתתי מצחוק חחחח כאילו זה נראה לך הגיונייייי פשוט להרים אותי מהמיטה באמצע שינה חחח כי הנשקים שלנו נושקים כזה..וואי מתתי, וכבר ניצלתי את ההזדמנות

של ההתעוררות ההזויה להשתין איתה.

אנחנו כזה חוזרות לחדר והבנות בטוחות שכבר צריך לקום אבל מבינות שלא וחוזרות לישון. חוץ מעופרי..חחחח שפשוט קמה מהמיטה כמו זומבי! כמו הילדה מהצילצול עם פנס וחופרת בתיק..תוך כדי שאנחנו עושות לה כזה "עופרי...עופרי מאמי תחזרי לישון.." והיא לא מגיבה! וממשיכה! חחח ואני ולירון בשוק כזה.."עופרי...?תחזרי לישון!..." וכלום! עד שהיא חוזרת לאט

למיטה וחוזרת לישון ואנחנו פשוט נקרענוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אמאאאאאאאאא ההזייההההההההההההה היא התנהגה כמו זומבי אין אין שילשלנו מרוב צחוק והערנו את כל החדר ולא יכולתי להפסיק..פשוט בכיתי. אין כל פעם שאני נזכרת בלילה

הזה אני משתינה על עצמי.

קיצר קמנו לפנות בוקר והייתי אחראית ציוד. יענו עוד לא התעוררתי וכבר מצאתי את עצמי ליד אוטובוס צועקת על בנות לספור קסדות ומסמרים ולהכין לאוטובוס ולמלא רשימות שעות.

בדרך לבסיס של המטווחים ישנו למוות איזה שעתיים וזה היה כיף. קמתי עם אנרגיות והיום עבר מזה בפאנן..כן, יריתי וזה לא היה מקסים ואני גם לא צלפית..אבל תכלס היה מלא מלא זמן להתפנן, לדבר עם בנות, לחפור בפלאפון, לעשן ובעיקר לאכול פריכיות דקיקיות דקיקוניות פריכים פריכייוש.

חזרנו לבסיס בלילה והייתי גופהההההההההה ומעירים אותנו בשטניות כזה..הרספ"ית כזה "בנות הקשבה אליי!!!!!!!" וצריך להגיד "כן הרספית" וכל הבנות כזה אומרות בחצי עין בקול שינה "כןן...הרר..ספיתתגכגלךד" ואני ונוי מתנו מצחיק..אמרנו שכזה האמהות שלנו יעירו אותנו בבית ואוטומטית נענה כן הרספית. שזה כזה הסיוט שלנו. רודף אותנו בשינתנו.

קיצר הייתי כל כך מתה שגם הלכתי לישון ג'יפה בלי להתקלח.

יום למחרת נסענו לרגבים ואשכרה ישנתי בדרך וקמתי פתאום כשאני רואה פוסטר של סמי לוי מול החלון ואני באמצע חדרה..זה היה מגניב מעט. היום מטווחים הזה דווקא היה מלחיץ; הייתה לי מ"מ שטןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אין אין השטן בכבודו ובעצמו והיא הלחיצה את כולן. עשינו מלא אימונים על יבש כזה על אבנים וזה היה כואבב ושטני, והמטווח היה שטן והיו לי מלא בלאקאאוטים וכשבאתי לצעוק "הנשק פרוק בדוק ונצור המ"מ!!!" כמו שאני כבר צועקת מתוך שינה, אחרי שהיא בודקת את הנשק ועוברת אחת אחת אז פשוט התחלתי לגמגם..לא זכרתי איך אומרים את זה ואמרתי בקול רועד ומהוסס "הנשק בדוק..אהההה..הנשק טעון! המ"מ אהה הנשק פרוק דגכעעד טעון אה טעון בדוק גכחגלו.ףגכ ונצור המ"מ!!" וכשיצאנו משם

כל הבנות יצאו בריצה ובכו מרוב צחוק ואמרו שהן עוד שנייה פלטו כדור מרוב צחוק כשהן שמעו אותי צועקת את הזיון שכל הנ"ל.

בכל אופן..אחרי הירי לילה וכל השטניות ואחרי שנכנסתי לשירותים ושרתי שירים של מיה בוסקילה תוך חיקוי מתמיד עם כמה בנות בצעקות עם מטאטא ביד העמסנו את כל הדברים לאוטובוס וחזרנו לבסיס.

אני ונוי נכנסנו למצב כפית באוטובוס וכל הנסיעה לאאאאאאאאאאאאאאאא הפסקתייייייייייייייייייייייי לצחוקקקקקקקק לרגעעעע והערתי את כל האוטובוס. על הגוש של עדי ועל האפרופו הסורר שנפל על רצפת האוטובוס ועל כן הרספית ומה לא.

איך שפרקנו את כל הציוד לא הפסקתי לרגע לצחוק..הלכתי ברחבי הבסיס עם מלא קסדות ביד, מצייצת בהיסטריה מרוב צחוק וכולן חושבות שהתחרפנתי סופית. אחר כך ברחבה איפה שהאוטובוסים ישבנו מלא בנות ושרנו שירים ורקדנו ואמאלה איזה כיף.

בשעת ט"ש אירגנו תיק ליום שישי(!!!!!!!!!!!!!!)באקסטזה ובבוקר אני ונוי קמנו שעה לפני והלכנו להתקלח וזה היה רעיון מבורך שלה. חזרנו לחדר וכולן כבר התארגנו ושרנו מלא שירים באחווה בקולי קולות כזה "ככה את יפהההה זה מה שאת צריכה" ושירים במזרחית והיינו אין..באקסטזה. פתאום יפות ומתאפרות ולא נראות כמו שק תפוחי אדמה מטונף עם כובע טמבל.

היינו בשוק כי איך שהיה מסדר בוקר אפילו לא התעכבו על ח' או משו..פשוט אמרו לנו שני טורים לנשקייה, ומשם מי שמחזירה נשק עפה הביתה! פשוט בשבע בבוקר במקום ב11 וחצי!O: יו אמא. אותי ואת הצוות שלי סינג'רו קודם לעבודות ניקיון אבל מהירות ואיך שסיימנו עפתייייייייייייייייייייי (((: היישר לדירתו החדשה והמהממת של מיכאל ברמת גן! אין..פשוט הדירה היפה בתבל.הייתי בשוק ואמאלה כל כך התגעגעתי אליו אין דברין. ישבנו אצלו איזה שעתיים והוא קנה לי משקפיים מהממות והייתי מבסוטה. הייתי בדודה למוזס כל השבוע ורציתי להזמין אבל היה מוקדם מידי:(

נסענו הביתה ברכבת ב1. אמא שלו אספה אותנו, בדרך עצרנו והוא קנה לי קבוקים(: ואז הגעתי היישר לזרועותיה של אימוש. רק שמיכאל הגיע לשם קודם ויובשתי. הוא חזר הביתה ואני הביתו, ישבתי עם אמא, התקלחתי שעוווווות ובאתי לישון והזמן רץ..פתאום כזה 4 ומתחיל להחשיך. איך שאני באה לישון רונה נכנסת ואומרת שאבא יצא ונוסעים. לפחות לקואיה(((:

תקעתי המבורגר שלם, שזה נדיר וזה סיפק לי את הצורה. היה ממש נחמד וחזרתי הביתה וישנתי עד 8 כזה.

קמתי ואמאלההההה היו לי אלף אלף אלף טלפונים..יריב עלי דנדי מיכאל ספי ערן אליאור עדוה הכל בבאת אחת פשוט דיברתי שעתיים בטלפון, התארגנתי מהר ובתיסכול כי לא היה לי מה ללבוש ועפתי למיכאל.

תיק תק ספי אסף אותנו ונסענו לעלי וישבנו אצלה ואמאשלה הכינה לנו תוך 20 שניות בננות במעטפת בצק ומייפל וגמרתי.

לייטר אליאור נוי ודנדי כפרות על הטוטותתתת והגעגועים הגיעו גם ונסענו לשוני, ואספנו את עדבוש.

ראיתי שם את יריב אהוב ליבי שלא ראיתי שנים וערן ומייקי ואלון ומלא מלא מלא אנשים באו.

היה תור של אלף איש על מקום מזערי וירד גשם והיה שטן..נכנסנו רק ב2 בלילה ורק אני הצלחתי להיכנס ואליאור וכולם כבר פרשו להוביט ונשארנו רק אני ספי מיכאל ועלי. שידלתי שומר להכניס אותם כי כבר לא הסכימו ועלינו והשתכרתי והתקרחנתי למוווווווווווווווות אמאאאאא היה כזה כיף סוףסוף קרחנה!!

ראיתי את הבנות והתקרחנתי איתם ומלא אנשים שלא ראיתי יובלים..פגישת מחזור מעט.

בסביבות 4 וחצי עלוש הבינה שגנבו לה את הארנק.ובאסה. ביטלה ת'כרטיס אשראי והחלטנו להתחפף כבר..

נסענו אליה וישבנו כזה עד שהשכבנו אותה לישון ונסענו אני ספי ומיכאל למחנ"ש..הם תקעו סמבוסק ונסענו בזריחה עם "ניצוצות ברקע" ב6 בבוקר. שלמות.

כשאני ומיכאל עלינו למעלה לדירה קפאתי למוות ולא הפסקתי לבכות לו כמה שקר לי עד שנרדמנו.

קמנו ב1, אמאשלי ורחל באו וישבנו לאכול עם אמאשלו,נעמי וחבר שלהם מלונדון ג'חנון אוריגנל גמירה בפה של אמא שלו.

יו יו יו כמה תקעתי אין דברים כאלה וזה היה כל כך טובבבב כזה וטעים וגשם בחוץ וקר. סופש שלמות מעט.

חזרתי הביתה, התקלחתי שעות..אמרתי אין, אני חייבת לכתוב פוסט- ופתאום באמצע החיים כבר חמש ועשרים. פאק איט!

בשבע יש חינגה לכבוד הגיור של אליאור ואני מצפה לזה מעט.

המון אהבה בלב ואני ממש ממש בסדר. וחיילת O:

עד להודעה חדשה,

טוראית כרמל מדווחת בשטח.

ביום ראשון חזרתי לישון אחרי שמיכאל הלך משתיים עד שש בערך אם לא יותר מאוחר וקמתי מעוכה רצח ודוחה,ולאחר שהתגברתי על זה הלכתי למיכאל והיה יומולדת לאור, אז נסענו לספי וישבנו אצלו מעט שנים וכולם דפקו את ראשם מעט מלבדי ובעיקר ספי דפק את אור. בתחת. היה חביב ובסביבות 2 חזרנו לביתו הקט של מיכאל..

אבל מאחר וישנתי כל היום חטפתי פרץ אקסטזה של ערנות, בבד טיימינג אחושרמוטה שמיכאל שפוך ונרדם לי מול הפנים.

פשוטטט התחרפנתי ואשכרה טיפסתי על הקיר! כאילו באמת. כאילו באמת באמת התחלתי לעלות עם הרגליים ולנסות לטפס על הקיר וכל הגוף שלי היה בקריז פנשוט,עד שמיכאל ויתר על האפשרות של לישון כמו בנאדם בשקט ונכנע לעינויים וניסה להרגיע אותי ונתן לי משימות דפוקות כמו לרקוד עם צעיף פיראטים ומקל תופים ולתת מונולוגים וכל מיני דברים הזויים והיה מצחיק רצח ואת הרוב הוא לא זכר בבוקר.

ואמאלה מה זה היה פשוט.

אמא אספה אותי בלא זוכרת מתי, ונראלי שוב חזרתי לישון ואז בצהריים רצינו לעשות משו כי היה מזג אוויר כזה יפה..לטייל או משהו כזה. עד שנזכרנו שעד שניסע לאנשהו כבר יהיה חושך וויתרנו על הרעיונות החביבים ומיכאל בא אליי בחמש כזה עם אביב ועדן וישבנו במרפסת והם גירז'מו גרעינים בלי סוף וישבנו שעות כזה והיה כזה יפה בחוץ, עד שעדן הכה בכולם עם המאנצ'יז ונכנסנו להכין פסטה הכי טעימה בעולם. וכשאני אומרת הכנו אני מתכוונת בעיקר למיכאל, אבל אני תרמתי למאמץ המלחמתי בסלט כרוב שיצא הכי טעים שיש ושאני ועדן גירז'מנו בסתר בזדוניות כל שנייה.

טחנו את חיייייינו וזה היה ראוי, ויותר מאוחר הגיעו גם ערן ופות והחלטנו להביא את המקרן וטריינספוטינג ולעשות הקרנה.

ישבנו במרפסת בגשם עם מלא פופקורן וראינו טריינספוטינג [הכי מדהים שיש מעט]והיה כזה כיפוששש.

אחרי זה אליאור וצח קפצו ועלינו לחדר של אח שלי וישבנו שם קצת עד שכולם הלכו.

היה מה ראוי.

יום למחרתוש מיכאל קמנו באיזה 12 1 והיה מעוכים ודיברנו ונמעכנו במיטה עד איזה 4 בצהריים והיה פאנננננננננננן אחי.

אחר כך בערב באתי אליו וישבנו אצל ספי, היה לו בית ריק.ישבנו אנחנו ואסף  ופות ועדן ואביב ועומרי וערן ותיכננו את המסיבה ליום שישי בוויכוחים עזים. אחר כך נשארו רק עדן אביב ועומרי והם עשו מרתון מלחמה ואני ומיכאל הלכנו ב2 3.

ביום חמישית אמא אספה אותי מוקדמית בנופה והלכנו לבנק והיה שטן היינו שם שעות. חזרנו הביתה וכעבור מעט זמן אבא אסף אותי ונסענו לתל אביב,לשוק הכרמל, לקנות את כל הדברים לגיוס שלי. קנינו ללא הרף מעט, וכיסינו את רוב הרשימה והיה מזג אוויר כזה טובב חורפי. נפגשנו עם רונה ומוריה בסושייה החדשה של רונה ומתתי מרעב וטחנתיייייייי את חיי והיה כל כךךךךךךךךךך טעים כאילו אמאאאא הכי טעים שיש ואכלנו קדאיף כזה עם בננות בכרמל ואגוזים וגלידה

ולסיום גמירה בפה.

כל הזמן הזה הייתי בתוכניות וטלפונים כי הייתי אמורה לעשות מסיבת גיוס בשבת אבל בסוף אמא של מיכאל הזיזה את האירוע לזכר אבא שלו ליום שבת, אז החלטתי בספונטניות להקדים את שלי לחמישי והייתי צריכה לברר ולבשר על כך לכולם.

חזרתי הביתה בסביבות 6 7 ואני ואמא הלכנו לסופר לעשות קניות של שתייה כזה ודברים אחרונים.

לייטר און מיכאל בא אליי וראינו סרט אימה דפוק ונרדמנו והתעוררנו והיה לילה הזוי ובקיצור היה כיף. קמנו באיזה 12 בבוקר והיה לי ביתו ריק כי אימוש נסעה למוריה לתל אביב, אז התאוששנו עם סיגריוש וקפה והתחלנו לעמול באומץ רב על כל העיניינים וכל העוגות. הכנו עוגת שוקולד  ובלילה של עוגיות ועוגת בישקוויטים ופאי שוקולד ובלילה לפאי ורוטב לעוגת שוקולד

ואמאלההה כמה עבודה אלוהים. קפצנו למיכאל להביא מלא מחצלות וכריות ומקרן ושיטס, אכלנו מרק טעים אש וראינו קליפים של סיסטם ביוטיוב חח. חזרנו אליי, אחרי שציפיתי לראות מכבי אש ומשטרה כי השארתי נשיקות כזה בתנור אבל בסוף הן יצאו סתם די שרופות ודוחות והושלכו לפח.

ספי בא והוא ומיכאל סידרו לי את המרפסת הכי יפה שיש, עם נורות כאלה ושיטס ויצא ממש מגניב.

יעל ורותם ועומרי ועלוש באו וישבנו כזה ותכלס לא היה לי כבר עצבים לכלום וכוח. אחר כך אליאור בא ואסף ופות וערן ואביב ועדן ותירוש ונוי ואביב וישבנו וכולם אכלו וגמרו וזה לא היה לי ממש מצב רוח. לא יודעת למה, אולי כי התשתי את עצמי כל היום אולי כי פתאום האווירה לא ישבה לי וגם התבאסתי משיחות עם שאני שבכתה לי בטלפון ודאגתי לה.

נסעתי עם עלוש להביא אותה מהתחנת רכבת, ושמענו low כל הדרך וחזר לי המצב רוח ואמרתי אני משנה פאזה.

כשבאתי ראיתי שפורטיס ואור וחברה שלו נוספו אבל איך שבאתי לשבת כולם בערך הלכו תוך דקה בצורה הכי דוחה שיש וקצת אחרי ממש כולם הלכו חוץ משאני מיכאל ועלי והתחלנו לנקות את המרפסת אבל אז גם גיליתי שהרסו לי כורסא מהסלון והתחלתי לבכות עד צאת נשמתי ואמאשלי חזרה ובכיתי לה שעות והיא ניסתה לעודד אותי עד שנרגעתי מעט וישבנו כולנו בסלון ודיברנו על צבא ושטויות עד שעלוש נרדמה לאמאשלי מול העיניים ומיכאל גם אז התפזרנו, ורק שאני

נשארה לעשות שיחות נפש עם אמאשלי עד אור הבוקר חח.

כרגיל אבל פשוט כרגיל בכיתי למיכאל שעות עד שהוא הרגיע אותי וביי.

יום שישית קמנו מוקדם ואני ואמאשלי עזרנו לו להוריד הכל למטה והיא החזירה אותו ואני חזרתי לישון.

קמתי באיזה 4 5 בצהריים ויותר מאוחר בערב ישבתי עם מוריה שבאה הביתו והעברנו חוויות וראינו טופ מודל.

בלילה נסעתי למיכאל וספי היה גם ובירבר ללא הרף עד שב12 עלוש באה וספי נסע עם עומרי להביא את דנדי, ואנחנו נסענו שלושתנו יחדיו ובקיצור כולנו נסענו לפאב מגניבבבבבבבבבבב אש בגבעת חיים. פשוט פאב חמוד עם מוזיקה טובה ממש והעיקר- חצי גולדסטאר ב8 שקל! O: לזה אני באמת קוראת מעט.

גם אור ובתאל הרקובה היו והייתה אווירה טובה לאללה והיינו שיכורים מהתחת והיה כיף ממש אמאא. היו שם מלא אנשים שרקדו יותר גרוע מתומליו וזה היה מבדר ורצינו לרקוד איתם אבל בסוף אני ועלי פשוט  ויתרנו ורקדנו בחוץ אחרי שהשתנו חח.

יצאנו משם באיזה 3 ומשו כשדנדי הכפרות נרדם לנו מול העיניים.

בחזור היה כזה מצחיק אני ומיכאל היינו הכי שיכורים שיש ושמנו את למנטיישן וולו בפלאפון והתלהבנו מהגג הנפתח של עלוש ושרנו אהלן אהלן אהלן יא חביבי יש לי גג נפתח..דיד יש מיס מייי ונקרענו מזה פשוט כאילו זה מצחיק.

עלוש עלתה לסיגריה ונעוף וכל שזכור לי שהיה מבדר והסתובב לי הראש והיה כיף וביוש.

אבל.

קמתי בבוקר ב10 כמו השטןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן כי הרגשתי שהייתי חייבת לעזור להם לסדר את הבית לקראת האירוע, ומן הסתם עזרתי. אבל היה לי האנגאובר של החיים ובחיים אין לי..פשוט כאב לי הראש והגרון והבטן והייתי חלשה ואמאלה.

אבל סידרתי וניקיתי והכנתי אורז ושטויות וב12 חזרתי הביתו,דפקתי מקלחת התארגנו ויצאתי עם מוריה ואמא באיזה 1 וחצי.

היה הכי חמוד שיש באירוע..מלא מלא מלא מלא אוכל פשוט לא הפסקתי לתקוע לרגע! הפה של היה קונסטנטלי במצב לעיסה.

ישבנו כזה עלוש עומרי,שלקח צלחות דוחות עם סלט בויניגרט וקיש וחמין יחד עם כדורי שוקולד ובקלוואה ועוגת תפוחים באותה צלחת!!,וספית,ודנדי וטחנו מעט. בקיצור היה הכי איכותי שיששש וחזרתי הביתה בסביבות 6 עם מוריה לדפוק מעט שינה כי הייתי הרוגה.

קמתי בשמונה וחצי ובתשע חזרתי לביתו הקט של מיכאל בפעם המאה לאותו יום, אחרי שכבר הכל התרוקן והבית נראה אחרי קרב חח. אנה נשארה וישבנו איתה ואז כבר התחלתי להרגיש חולה והיא הכינה לי מלא מלא מלא כוסות תה כפרה עליה.

יותר מאוחר גם עלוש קפצה והביאה לי לכבוד הגיוס מחברת שווה עם פתקים ושטויות ועטים וכפרות על הטוטה הזאת(:

התחלתי להכין לכולם סנדוויצ'ים אלוהיים עם פול אבוקדו וישבנו במרפסת גם עם נעמי ורקדנו לצלילי הסמס של עלי והיה מצחיק וחמוד רנצח.

עלושקה הייתה צריכה לעוף ויותר מאוחר אני ואנה פצחנו בדיונים פוליטיים על בעד ונגד גיוס לצה"ל. לא עייפנו ולא הפסקנו לרגע למרות שייאשנו את הנוכחים, עד שמייק ואלון נוספו והמשיכו את הדיון ומאחר והסכמתי עם טענותיהם השארתי אותם לבד

בקרב והלכתי למיכאל שהתרחק מן השאול וניגן בגיטרה חח. הם הלכו כעבר מעט זמן ונעמי הלכה לנומה ואנה הצטרפה וניגנו שטויות ומיכאל היה דודו והכנתי לו שלושה סנדוויצ'ים הכי יפים וטעימים בעולם.

ככל שהזמן עבר הרגשתי יותר ויותר חולה וכאב לי הראש והאף והגרון היה שטן ולא יכולתי לבלוע והגוף חלש ושואה.

עברנו למעלה עם תה ומים וכדורים ושטויות עד שנרדמתי וקמתי דווקא הרבה יותר טוב.

בבוקר היו תקריות משעשעות מעט חח עד שכבר הייתי חייבת לרדת כי אמאשלי חיכתה לי וחזרתי הביתה וישנתי עד שלוש וחצי, דפקתי מקלחת חמה, אלפי סטרפסילזים תה ומרק ועכשיו אני מרגישה יותר טוב ומשועממת ומחכה שמיכאל יבוא כבר.

עוד

פשוט

4

ימים

לגיוס

!!!!!!!!!!!!!1

ממש

אבל

ממש

לא

מעט!

מיי גאד.

ביוש.