כי הכל תלוי בזוית הראיה שלנו...ואין דבר שהוא בלתי אפשרי...

אני נורא מוטרדת כרגע..

אני לא יודעת למה..

היום היה יום הזוי בהחלט.. הייתי אמורה לעשות סיורים בכל ת"א מקצה אחד לקצה השני..

זה התחיל בזה שקמתי כי הייתי צריכה לעשות כמה סידורים באופיס דיפו ואח"כ הלכתי עם אח שלי לסנטר.. עד עכשיו הכל טוב ויפה..

בסוף לא הלכתי לתופרת של התחפושת.. לא יודעת אם זה היה כי לא בא לי כבר להתחפש או כי פשוט לא היה לי כוח..

אחרי זה כמובן היה לי שיעור פרטי כי פשוט בלי זה אני לא לומדת..

ולבסוף הדובדבן שבקצפת.. נסעתי לתחנה של מד"א כדי להיפגש עם אורי.. לא לקחתי בחשבון שיהיו שם עוד כל האנשים שבתחנה כי יש ישיבת צוות..

זה היה סיוט.. פשוט ככה לפחות היו איתי החברים הקרובים שלי שיכלתי לבלות איתם...

סוף סוף גם ראיתי את חזקי שאולי חצי שנה כמעט לא ראיתי אותו.. החיבוק שהוא נתן לי פשוט הרג אותי.. רציתי במקום לנשק אותו.. אבל כמובן לא יכלתי..

היה איזה שלב שיצאתי לסיבוב.. ובדרך לקחתי סיגריה.. באותו הזמן חברה שלי התקשרה אלי והיא נורא כעסה עלי.. כמובן שדיברנו על זה והכל.. אבל אני עדיין מרגישה שיש משהו לא פתור.. ואני לא יודעת איך לפתור אותו..

אורי גם נתן לי את הדיסק שביקשתי ממנו.. איזה חמוד חבל על הזמן.. הדיסק הכי מושלם שיכול להיות עם כל השירים הכי מדהימים..

אחרי כל היום המטורף שהיה לי חזרתי הביתה לשיעור מתמטיקה וידיד שלי שהכרתי, שירן, שהוא חייל כרגע, דיבר איתי והוא התחיל להגיד לי שהקשר שיש בינינו מוזר ושהוא לא יודע בשביל מה בכלל אני צריכה להביא לו את המ"ס פלאפון שלי ואז הוא אמר שהוא נדלק עלי.. ואני לא יודעת מה לעשות כי הוא חמוד והכל אבל הוא גר בקיבוץ בצפון הארץ ואני גרה בת"א..

ובאמת שידעתי שלא יצא מזה קשר רציני אבל בכל זאת המשכתי לדבר איתו כי הוא נחמד ובתור ידיד הוא אחלה..

איכשהו הוא התנתק אז התקשרתי אליו..

הוא התנהג בצורה הכי מוזרה שיכולה להיות.. לא ידעתי אם הוא רציני או שהוא מבולבל כרגע ולא כ"כ רוצה לדבר איתי עכשיו..

בראש שלי תקוע השיר "Mandy" של Barry Manilow שיר מדהים.. פשוט לשמוע אותו כל היום..

ליבי.