you are the subject of my dreams
צמרמורת תוקפת
וחם לי כל הזמן
כי נגעתי לך באוזן, ובשיער וכל היום בזיעה משומנת כמו באותו יום שהאוטו התקלקל
וההוא עם השיער, שתמיד חשבתי שהוא הכי סקסי אבל כולם צחקו
אז מה אם הוא משוגע
אולי גם אני משוגעת
You are the object in my dreams
חשבתי שאני חזקה יותר
אבל תמיד הייתי חלשה ותמיד נכנעתי ליצרים אולי בגלל זה אני שמנה
כשהיה משהו שניסה לאלף אותי מצאתי את הפרצה שלי לעולם
יש פרצות שלא כדאי לעבור דרכן, כמו הפרצה שאני אמצא להגיע אליך
כי אני חושבת שאתה בכלל אוהב את הצד השני, הצד שלא שם עליי
חיה רעה, חיה ערה, משהו חי ומתעורר בתוכי
כי מה נראה לך שתצליח לעצור אותי? אני עוברת דרך קירות דרך גבולות עוברת דרך
ומה שכבר עברתי, לא נשכח
אני מרגישה כמו בצוללת, מוקפת מתכת, כאן מכה של צליל מתכתי מאיים שם נשימה עמוקה אבל אי אפשר לנשום ולקחת את כל האוויר. לא יהיה אויר למחר.
מסתכלת למעלה, למה לא יורד כאן גשם
מתרסקת, מתנפצת לרסיסים, צריכה לאסוף את עצמי
You are the reject in my dreams
ואז אמרתי לא
כי יש גבולות ואספתי את הרסיסים
והמתכת הפכה בטון והצליל הפך צעקה, שאגה והנשימה העמוקה התקצרה. יש אויר למחר. אבל
לא בשבילי
You are in my dreams
אין למטה יש רק למעלה,
אבל מה זה? מה זה מכסה אותי? אבנים?
האור מצטמצם לשברירים לחוטים דקים של אבק
כל כך לח, כמעט ואי אפשר לנשום. דחוס יש ריח של טחב
ריח כמו בשכונה כשהייתי ילדה כשהביאו את הרי החמרה כדי לבנות את מגרש המשחקים
You are my dreams
אני לא יודעת איפה אני, איפה אני?
אימא? אבא?
אני לא רואה כלום ולא שומעת כלום
You're dreams
מה קרה? מה קורה לי?
אני שוקעת ומשהו דוחף אותי למטה, אני טובעת...
לא אני נקברת
מתחת אין כלום
אני נופלת. הכל שחור. אין אף אחד. אני צפה.
אבל אין כלום
Your dreams
פתאום הכל לבן
בהיר מדי, מסנוור. אני לא רואה. אבל משהו נוגע בי, מושך אותי למעלה
My dreams
הם
Dreams
ואתה
Dream