מה נראה לך? עוד כמה אני יכולה לסבול ממך? כמה זמן עוד אני אצטרך לעמוד מולך ולספוג? מה?
אני חושבת שאתה לא מבין. אני יכולה מחר לקום וללכת, לקום ולשכוח הכל, לשים הכל מאחוריי. כי אם זה מה שאתה רוצה - בבקשה, אין לי שום בעיה עם זה. אני אדם בפני עצמי, יש לי עבודה, כסף, בית, משפחה יש לי הכל. שזה יותר ממה שאני יכולה להגיד עליך. אני לא לבד.
מה אתה חושב? שאני איזה ילדה קטנה ותלותית שלא יכולה בלעדיך? מה זה? אני חושבת שהוכחתי את עצמי כבר. אתה יודע טוב מאוד שאני מסוגלת לקחת את הדברים שלי וללכת. כבר עשיתי את זה לא פעם ולא פעמיים. אין לי כוח שתבוא עוד פעם ותתחנן שאני אחזור, אני גם לא רוצה. אם זה ייגמר עכשיו זה ייגמר בקאט מהיר בלי חרטות ובלי מחשבה שניה. כי די. נגמר לי.
יש לי את החיים שלי שאני אוהבת, בלעדיך יכול להיות לי כל כך הרבה יותר טוב. חופש. שלווה. בלי רעש איום ונורא. בלי המקדחה!!! אוף אני חושבת על זה ונהיה לי טוב. ממש כמו לזכות בלוטו, בחיי. החיים לבד קורצים לי כבר שנים, שתדע לך! לא פעם נשארתי רק מתוך רחמים. אני אפילו לא אוהבת אותך.זה הכל מיני בינינו, וגם הצד הזה לא הכי טוב. אני הולכת. ואל תבקש ממני להישאר. נמאס לי.
למה אני נשארת אתה שואל? למה? אין לי מושג תאמין לי. עכשיו שאני חושבת על זה, למה באמת?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
