אם לא אעלה אותךֳ על ראש שמחתי.

בדיוק עכשיו מתנגן בגלגל"צ שיר הנושא מאחד מסרטי המופת של טרנטינו. כמה אצילית המחשבה שסרט כזה עשו על נושא לא אחר מחזרה בתשובה. עמוסה עד מעל הראש בפרוייקט חדש, חושבת כמה אני אנדר פייד וכמה מגיע לי יותר. אבל כמה שאני מחפשת, כמה שאני שולחת ומתקשרים, כמה שאני רוצה ללכת ככה אני רוצה להישאר כי אני יודעת שהחיים אוטוטו משנים כיוון. מכל מקום, אם הייתי רוצה הייתי הולכת, אם לרפרר לכמה פוסטים אחורה...

אני חושבת שאבודה לא מתאר את מה שאני מרגישה עכשיו, ואם הייתי מסתכלת קדימה לא 10 דקות אלא 10 שנים, אולי הייתי גם אובדנית. נראה לי חבל, כי בכל זאת אני מצליחה, יפה, חכמה (או לפחות ככה אני חושבת).

והדולר עולה.

אין מנוחה אצלי בראש, אני כל הזמן תוהה איך אוכל לשפר את המצב? ובאמת, משהו השתנה עכשיו, לטובה כמובן. החצי שיפר יחס ומעמד ויותר טוב לי, אני חושבת שגם בעבודה ישתפר קצת בקרוב (אני הולכת לבקש העלאה וימי חופש). מה שעוד יכול להיות יותר טוב זה שבאוקטובר אני משנה מקום, משנה מקום משנה מזל - אני מקווה..

מה שמצליח מצליח תמיד. אהבה למשל.