טוב, אז בהמשך לכמה פוסטים אחורה - אני כבר לא עושה דיאטה. בעצם נשברתי כבר למחרת פשוט לא סיפרתי לכם. אני פשוט לא מסוגלת להתמיד. ל-למה? שמגיע מיד אחרי השאלה הזאת יש כמה בגלל-ים:
1. בגלל שאני בדיכאון, אולי אפילו כמה דיכאונות, מדכאים לי את הנשמה, את הנפש ואת החופש.
2. בגלל שהיה אוכל ממש טעים במקרר/במקדונלדס..
3. בגלל שהגעתי לכמה מסקנות של - בשביל מה בכלל?
4. בגלל שפותחים עליי עיניים. ולא פחות ולא יותר 7 עיניים.
כשאני בבית, יש לי את ב' ואת ההורים שלו שכל פעם שאני באה למקרר ולוקחת מלפפון ולא גלידה זה נשמע ככה:
"מה את אוכלת מלפפווווון? את בדיאטההההה?????? מה קרההה? מלחמההה?????"
ישר כלבי השמירה מתעוררים מתרדמת ומגיבים ומעירים על כל דבר, זה היה מלפפון ואז זה - מה זה פתאום זורקים המון אוכל לפח, תאכלי - חבל על זה, אז מה אם את בדיאטה זה אומר שלא צריך לאכול את כל הסירים בבית? אולי תאכלי, חבל, אחר כך אני בולעת את זה (זאת חמתי היקרה כן) ואני עולה במשקל, והמשקל שלי עולה ואני לא מרגישה טוב ומסתובב לי הראש ואני עייפה והבדיקות שלי יצאו לא טוב והגליצרידים שלי והכולסטרול וכו' וכו'
וכמובן שאני אשמה בכל צרות העולם, אני הבאתי את אחמדיניג'אד לעולם, אני יצרתי את היטלר ואני אגרום לה לקבל התקף לב כי היא שמנה.
כשאני בעבודה, נושא השיחה העיקרי הוא משקל, דיאטה, השמנה, אני שוקל 98 קילו, אני שוקל 96 קילו ירדתי 2 קילו ואני נשקל במשקל של העגלות בבית אבות, ועליתי במשקל, ואי אפשר להיפטר מה 5 קילו האלה שאני חייב להוריד ועליתי קילו ואני צריך ללכת לדיאטנית שתגיד לי מה מו מי אני לא אוכל היום, היום הבאתי מוזלי, היום אני אוכל אבטיח היום יום ניקוי. - אני מזמינה סלט אז זה הולך ככה:
"מה זה ? דיאטה? נו כמה הורדת? וכמה היום? ואת עושה ספורט? בלי ספורט לא שווה כלום! למה פתאום דיאטה? אל תשאלי אני עליתי 850 קילו כי אכלתי בברית אתמול ביצת עין.
אז אני לא מתרצת - פשוט עדיף להישאר שמנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
