פעם ראשונה

קפאון מוחלט

אין מנוס מזכרונות: "

פשוט,

הכל כל כך פשוט כשאת כאן איתי, אבל

הולכת ומשאירה בי תחושה של חמימות שמציפה אותי מבפנים ומשתלטת על כל חלקה בגוף

אי אפשר להתנגד לזה,

המלים מפסיקות להתחבר,

המשפטים כבר לא קשורים אחד לשני,

אף אחד לא ממש שם לב או מרגיש מה לא בסדר, או מה כל כך בסדר שזה מושלם

אבל בטח שמים לב למשהו

או שלא

זה יורד בגרון

לאט ונעצר

ונותן לך ליהנות ממנו,

לשאוב את טיפות ההנאה הצרופה האחרונות

גם התחושה יודעת שהיא זמנית ולא נשלטת ולא צפויה

ופתאומית,

והיא יודעת שהיא חייבת לתת לך לשאוב מה שאפשר

כי כשייגמר,

והזה תמיד נגמר,

אתה אף פעם לא יודע אם תחווה זאת שוב