אתה

שׁוּב הוּא מִתְעוֹרֵר
מְגַשֵּׁשׁ בָּאֲפֵלָה
תָּר אַחַר אֵיבַר
לִפְרוֹק אֶת כְּאֵבוֹ

נִתְקָל הוּא בְּיָדִי
מְלַטֵּף וּבוֹרֵחַ
מַרְגִּישָׁה אֶת הֶבֶל פִּיו
כְּבֵדוּת הַמַּשָּׁא עָל כְּתֵפָיו

נשימתו נֶעֱצֶרֶת –נְשִׁימָתִי נעתקת
מְיַחֶלֶת לִצְלִיל
מתאווה למילותיו
שיחלוק עִמִי רֵאשִׁית מַחְשָׁבָה

פִּתְאוֹם מִתְרוֹמֵם
וּמַשְׁקִיף הוּא עֲלָיֵי
עֵינַי עֲצוּמוֹת, מרצדות
חֳזִי עוֹלֶה וְיוֹרֵד

הוּא נִרְגָּע.
וּמַמְשִׁיךְ לְלַטֵּף
עוֹטֵף בְּחִבּוּק
מוֹשֵׁךְ אוֹתִי לְתוֹךְ שֶׁקַע כְּתֵפוֹ

בְּבוֹקֵר יִעוּר וְחִיּוּךָ יתנוסס עָל פָּנָיו
מְאוֹרָעוֹת הַלַּיְלָה שֶׁעָבָר
נמחו לָעַד.

את

מִסְתּוֹבֵב עַל הַצָּד
מְלַטֵּף בְּרַכּוּת
אֶצְבְּעוֹת מַסְתִּירוֹת
גם אֵת הָרָעוֹת בַּתְּחוּשׁוֹת

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ פשוקות
כְּמֵהוֹת לְמַגָּע
נוֹשֵׁף עַל עָרְפָּהּ
לְהָפִיג חֲשָׁשָׁהּ

נֶאֱנַח בִּכְבֵדוּת לְמִשְׁמַע פְּעִימוֹת לִבָּהּ
מַחְלִיקָה לָה מוּעָקָה
צוֹנַחַת פְּנִימָה
עַד לַלַּיְלָה הַבָּא

מִתְקָרֵב בְּאִטִּיּוּת
לְהָצִיץ בלחייה
בַּדְּמָעוֹת שנקוו
בְּרֶטֶט גּוּפָה

הַשַּׁלְוָה מִתְפַּשֶּׁטֶת
ומחלחלת אֶל אֶצְבְּעוֹתַי
נרכנת אֵלַי בחיוך עֲלוּם
מתערסלת לאותה תְּנוּחָה מֻכֶּרֶת

עִם הַזְּרִיחָה לא תַּרְגִּישׁ דָבָר
תְּסַפֵּר בחיוך עַל חֲלוֹם שֶׁחָמַק
ולא יַחֲזֹר עוֹד לְעוֹלָם.