לבנות לי מגדל של נייר

רציתי להקיף עצמי במלים

כתובות, דבורות, מתרוצצות סביבי

ללא ליאות, כאור הנר למרגלות מיטתי

לבנות לי ארמון לחישות

רציתי לשקוע בין אינסוף רחשים

מדגדגות, מעקצצות, ממוקדות רק בי

ללא הרף, כמשב הרוח המבקש לחדור מבעד לחלוני

לבנות לי מגרש חיוכים

רציתי לבהות בם עד קץ הימים

חצאים, שלמים, לפחות חלקם מיועדים לי

בכל רגע, כרעב התמידי שלי

לשתול לי גינת אהבים

רציתי לטבול את ראשי בתחושה הנצחית

מתפרצת, מרגשת, דו-כיוונית

תמידית, כמו שמופיעה כל ליל בחלומי

על מגרשי

בניתי את ארמוני

שתלתי סביבו את גינתי

מקווה שעתה,

המגדל יהיה חזק דיו להכיל את כולי.