טעם לחיים. מתלוננים סביב שחיים שלמים אנו רצים, במעגל שוטה, במרדף אחר אלוהים מדומים. כסף. כוח. כיבוש. אהבה. הכרה. כבוד. הצלחה. אני אינני רץ מזה זמן רב אולם מעולם לא חדלתי מליטול חלק פעיל במרדף.

מקסם שווא. עייפתי מעבודתי. עם תחושת האכזבה מכך שלא עמדתי בציפיותיי מעצמי עת נכנסתי למקום העבודה בו אני מועסק ב-17 החודשים האחרונים אתמודד ממילא. לעת עתה תשו כוחותיי. פועל מכוח האינרציה ומהרהר במקצוע שבחרתי לעתידי.

תנודות הלב. לפעמים אני חש כאילו ליבי הוא מכונת תהודה, כל טלטלה שהוא סופג מועצמת על-ידו עשרות מונים. ובכלל, כאב נפשי לובש מימדים פיזיים מוגזמים בחיי. אני מרגיש יותר מאשר אני חי. אולם אינו חורג משביכולתי להכיל.

פריצת דרך. בפרץ של ביטחון עצמי שמפציע כתמיד מדי זמן מה במרחבי חיי ולאחרונה תופש נתח גדול יותר, העצמתי את האושר האדיר שהיה מנת חלקי בשנה האחרונה. אני מסכם שנה עמוסה. שנפתחה בבור עצום ומסתיימת... עם הראש מציץ מעל פני האדמה, מחייך.  מביט למטה וגאה על הגובה שטיפסתי. מביט למעלה ומתכנן בהנאה את המשך הטיפוס.

ברקים ורעמים מפלחים את הלילה.

ריח של גשם טרי מכסה את השדרה.

השקט מופר רק על ידי ההולכים והשבים מבית הקפה השכונתי.

שיחה מחממת לב מאהובתי הקרובה-רחוקה לפני שאני מתיישב על הבאר.

לוגם פיינט של גינס, מביט מהחלון אל העיר, שלי?

אולי בפעם הראשונה...

אחרי שהחשבון שולם הבארמנית מפתה להישאר, עם רוג'ר ווטרס ששר על הצד האפל של הירח, אחריו עולים ג'ים מוריסון והדלתות בתזמון מושלם למזג האוויר עם Riders on the Storm,

עוזבים את הבאר לצליליו הנוגים של לו ריד, שסוגר יום מושלם.

השדרה כמעט ריקה מאנשים, בחור מטייל עם כלבו, שתי בחורות בשיחה קולחת על ספסל ממול.

חותך לכיוון הדירה, מציץ לפיצוציה, בזווית העין קולט את מקרר הגלידה.

כדור שוקולטה נימוח בגביע, מתחסל לו בהליכה הקצרה לעבר הדירה, שלי היא כבר קצת בית.

לילה טוב.

צועד. בעיר שבעל כורחי כבר מוכרת לי, מבלי משים למדתי לחבב אותה. שקט לא אופייני ממלא את הרחובות, אפלולית של שעות ערב מוקדמות מתחילה להשתלט, האוויר ספק עומד ספק מלטף. צועד. מחשבות של אושר ממלאות את ראשי, התהיות אליהן התרגלתי נפקדות.

להתפנק. קרמבו מוקה בשני שקלים, מקלף את העטיפה באיטיות, משתעשע במחשבה ליישר את עטיפת נייר הכסף הצבעונית כמו שהייתי ילד, פח אשפה מרובע אפור נקרה בדרכי וקוטע את השעשוע באיבו. נוגס בציפוי השוקולד הדקיק, טועם מהקציפה האוורירית, חש במתיקות בגרוני. להתפנק. מחשבות על אהובתי ממלאות את לבי, החששות אליהם התרגלתי נפקדים.

להתעטף. משרך רגליי בשדרה מוארת, ממוסס את שארית הביסקוויט בחיכי, קוטף פרח לבנבן שקורץ לעברי. חלקיקי תמונות, שברירי הבזקים מהחודש האחרון בחיי, מתחלפים אל מול עיניי. געגוע למקומות רחוקים וכמיהה למחוזות מוכרים. מרגיש את החורף שוב מתקרב ורוצה רק לשוב להתעטף.