סכיזופרניה

למה? למה למה למה?!!

מי לעזעזל חשב שזה רעיון ממש טוב להתקיף היום את עזה?

מי בממשלה קם היום בבוקר והחליט, "וואי, מתחשק לי להפציץ את עזה".

מי הגיע למסקנה שזה רעיון טוב לפתוח במתקפה קטלנית שעשתה ביום אחד יותר נזק והרג ממה שעשו כל הקסאמים והרקטות שנורו לעבר ישראל בעשר השנים האחרונות?!

כן, אני שמאלני והכל, אבל עזבו אותכם ימין, שמאל, גישה, או דעה פוליטית או מפלגתית או אידיאולוגית.

סתם, באופן כללי, איפה הלוגיקה? בדיוק הסתיימה התהדייה, המתח עולה, כולם חוששים מהסלמה וחידוש האלימות. מי קם בבוקר, והחליט שזה בול הזמן הנכון להפציץ ולהכנס בכל הכוח? איזה מין הגיון מוביל מהלך כזה? מה הוא יכול לתרום? לאיזה תכלית שבתכלית?

אני באמת אבוד עצות.

לפני זה הסיכולים עוד יכולתי להבין - נסיונות (פתטיים, מועדים לכשלון ומגוחכים מעיקרם, אבל זו רק דעתי) לחסל את הפעילים המרכזיים מבלי להעלות תסיסה.

וגם כשהיו פלישות, והתקפות ממוקדות מצדנו בעקבות כעס מצדם, ולחץ ומצור על עזה וכו' היה מדובר באיזו תוכנית רחבת טווח עם מטרות ורעיונות, שלמרות שלא הסכמתי איתם והייתי (ואני עדיין) משוכנע שהם טפשיים ולא נכונים, עדיין הבנתי "מה הקטע" של זה, את ה"הרתעה" וכיוצא בזה.

ואז יש את מה שקרה היום.

יום שבת. יום מנוחה. סתלבט כזה.

ומישהו למעלה החליט שמתחשק לו להיות שמוק רציני ולרצוח 200 איש.

או סתם להפציץ ולראות מה יקרה. כמו איזה הימור בהולדם, שאתה שם אול אין לפני שיצא הריבר או הבורן.

מקסימום נדפקנו.

ובעקבות מלחמת לבנון אני מתחיל לחשוד שהממשלה פשוט לא יודעת מה היא עושה.

לא בקטע של "הממשלה דפוקה", או "אל תקשיבו לממסד" או קונספירציות וכאלה. פשוט, תחלס: המדינה עושה כל מיני דברים בלי לחשוב.

כמו שאתה שותה יותר מדי לפני הסנוקר ואז סתם פוגע בכדורים אקראיים בתקווה שאחד מהם ייכנס לחור ותנצח. או כמו שאתה מחליט לפעמים לצאת לטיול בשתיים בלילה לאורך הרחוב עם הכלב או סתם לבוש בטריינינג ובלי חולצה ולראות מה יקרה. אז אצלך זה לא כזה נורא, כי מקסימום תפסיד במשחק, או תחלה קצת, תצטנן. אבל כשזה הממשלה זה בגדול יותר: כמו למשל לגרום לאינתיפאדה שלישית או לאבד מלא כסף על מלחמות מיותרות שנוצרו בעקבות אינטואיציה אקראית של פוליטיקאי מזדקן שהיה צריך לפרוש בשיא (כלומר, לפני 20 שנה, כשהוא באמת תרם). אבל ניחא. מה אכפת לנו.

כי רוב העם היה רוצה מהלך כזה.

וזה בדיוק הקטע - יש לזה הצדקה, כולם מתלוננים שהממשלה לא עושה כלום ושמפציצים את שדרות.

אז במקום להציב מטרות, לתכנן, להערך, ולצאת למבצע מתוחכם (ואני לא אומר בהכרח צבאי, מבצע יכול להיות גם מערך מדיני או מערך משולב וכו') שאולי ישיג ואולי לא ישיג את מטרותיו פשוט עושים דברים רנדומליים בשביל לשמח את דעת הקהל. שיראו: הנה אנחנו עושים משהו.

זה לא מנהיגות, זה רדיפת רייטינג. כדי שתוכל להשאר אותה ממשלה גם אחרי הבחירות.

שלא ידיחו אותה. שתשאר מספיק פופולרית כדי שהצופים בבית יצביעו עבורה שתשאר עוד קדנציה.

מי אמר שהאח הגדול לא מציאותי.