סכיזופרניה
כאן שוגלים יונים.
|
 כינוי:
בן: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2008
ככה יראה קמפיין הבחירות בארה"ב של 2012
כן אני הכנתי את התמונה. תרגישו חופשי להפיץ אותה, אפילו בלי קרדיט (אם כי עדיף עם).
זהו. הסיפור עוד בעבודה. נתקלתי בכמה בעיות בתהליך, ו... טוב. הפואנטה אבל התחזקה עם רעיון חדש.
קיצר תחכו לטובות.
| |
סיפור בהמשכים: ג'ימי.
[הערה: הסיפור יהיה בעריכה תמידית, ובסופו של דבר לא ארוך במיוחד. הגרסא הסופית תופיע לבסוף כפוסט אחד. אתם מוזמנים לעקוב אחרי ההתקדמות ולזהות את השינויים שיעשו בטקסט. או, אתם גם יכולים להתעלם מהפוסטים הבאים עד שתופיע הגרסא הסופית. אה, וכן, יש לזה פואנטה].
פרק 1.
ג'ימי היה אלוהים. הוא עדיין לא הבין את זה כשהגיע לגיל 7.
ההורים שלו הבחינו בתופעות משונות שקרו בזמן שגדל - למשל שפתאום הופיעו צעצועים וחפצים שרק ראה בטלויזיה.
הוא גם לא בכה הרבה. אמא שלו, שהתגרשה מבעלה זמן קצר אחרי לידתו, הייתה מיסטיקנית ובכלליות אישה לא אינטיליגנטית במיוחד. היא עבדה כעונה טלפונית בחברת בזק, וכל פעם שקרה משהו מוזר החליטה שזו מתנה משמיים, מה שלמרבה האירוניה היה די נכון. אבל הסיפור שלנו מתחיל ביומולדת של ג'ימי שנערכה בגן של ציפי. כל הילדים התכנסו סביב, וג'ימי היה עם כובע שפיץ כזה וכולם שרו לו "היום יום הולדת"... ואז נועה, שהייתה ילדה די מפונקת (אבל זה רק בגלל שאבא שלה מכה אותה בסתר), קנאה, וככה, בשקט בשקט, לקחה את אחת משקיות המתנה, הוציאה את הכדורגל שהיה שם, תקעה בו נעץ ומהר מאוד החזירה את הכדור לשקית. היא חשבה שג'ימי לא ראה אותה, אבל הוא כן. למעשה הוא רק ראה אותה מוציאה את הכדור, ופשוט חשב שהיא סקרנית, וייחס זאת לעצבנות שהתנהגה בה.
בבית גילה ג'ימי שהכדור שלו ריק מאוויר. הוא הרגיש כ"כ רע שהוא זרק אותו מהחלון ואמר לעצמו "הלואי והמטומטמת הזאתי תמות".
בבוקר המורה עמדה מול הכיתה עם פרצוף עגמומי, לידה נצבו שני אנשים שג'ימי זהה כהוריה של נועה. הוא עדיין לא הבין.
פרק 2.
כשהיה בן 9 וחצי בדיוק הבין פתאום ג'ימי שיש לו כוחות על. הוא יכול לבקש כל מה שירצה וזה יתגשם.
הוא עדיין לא הבין שהוא אלוהים, אבל זה לא היה חשוב במיוחד. הסרט ספיידרמן יצא לאקרנים כמה חודשים לפני כן וזה השאיר את הרושם הנכון על ג'ימי.
"אני חייב לעשות את המעשה הנכון. להיות אדם טוב, ולהשתמש בכוחות שלי להציל אחרים".
אבל קודם כל הוא ביקש לעצמו פלייסטיישן חדש ומכונית עם שלט רחוק.
אחרי כמה ימים הוא בכל זאת הרגיש קצת רע עם עצמו. אז הוא הלך למחשב וחיפש בגוגל את המילה "בעיות".
זה רק הוביל אותו לאתרים שהציעו לפתור בעיות. והרי הוא בעצמו ניסה לעשות את אותו הדבר.
"אולי יש עוד כמוני" חשב.
פתאום הוא נזכר במה שאבא שלו (שהיה לוקח אותו בסופי שבוע לראות סרטים ותמיד נרדם באמצע) אמר לו פעם: "כל השמאלנים המזדיינים האלה, המנשקים ערבים בתחת. הם הבעיות של המדינה הזאת. צריך להרוג אותם, הם האוייב האמיתי שלנו, אפילו יותר מהערבים החארות האלה". ג'ימי לא ידע מה זה שמאלנים בדיוק, אבל חשב שחבל להרוג אותם. במקום זה הוא הביע משאלה אחרת: "הלוואי וכל השמאלנים יהפכו לימנים ולא יהיו יותר שמאלנים בארץ".
למחרת...
-המשך יבוא-.
לא נורא. תשארו קצת במתח.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
