ובכן. לפוסט הקודם אני קיבלתי כמה תגובות נזעמות.
ולכן אני הולך ללמד אותכם כמה דברים בספרות.
"גרוטסקה - אמצעי ספרותי ממשפחת האמצעים הספרותיים הקומיים, שעיקרו עיוות המתואר לשם הגחכתו.”
בשפה אחרת: הקצנה של דבר מסויים עד לכדי עיוות על מנת ליצור מצב קומי.
עכשיו בואו נבחן כמה מהביטויים שהשתמשתי בהם.
1. מילים צעקניות כתובות באותיות ענק (“שערורייה").
2. סלנג.
3. קללות.
4. הציון שנתתי היה מגוחך לחלוטין.
5. "בסה"כ זה די ברור שמה שאני רוצה לעשות זה להשחית את הרשימה הנפשעת הזאת עד היסוד. מישהו מכיר האקרים טובים?” אם זו לא הייתה בדיחה, אז תירו בי.
6. תקראו את הכותרת.
בעצם... אנחנו מגיעים למסקנה שאני אמנם כתבתי את דעותיי המוסיקליות. אבל בצורה מוגזמת. ומגוחכת אפילו. בכך יצרתי אמצעי קומי המתבסס על היכרותכם עם אישיותי הקוטלת ויצרתי מצב שאתם צוחקים וחושבים לעצמכם כמה זה אופייני לי.
חיזקתי למעשה סטיגמה שלילית של עצמי.
עכשיו, ילדים עילגים שכמותכם, תגידו לי בטובכם, מה קורה כאשר אנשים לוקחים גרוטסקה ברצינות?
נכון מאוד, הם יוצאים טמבלים.
בואו ניקח לדוגמא את התגובה של אורי:
"אני לא אומר שהוא לא צריך לפרם מה הוא אוהב אבל כשהוא אומר שלהקה מסוימת לא צריכה להופיע ברשימה שינמק ויגיד שזאת דעתו [עיין ערך: "לא לדעתי. אלה באמת האלבומים הכי טובים שנוצרו, גם אם לא לפי הסדר הזה"]
ועובדה, לא שמו את ELP ברשימה של ה-500 אלבומים וסתכל מה זה גרם לו לעשות. לפרסם פוסט שלם, ארוך ומלא מרמור על זה שלהקות שהוא אוהב לא מופיעות שם.
תאמין לי, יש אנשים שפויים למדיי ששומעים את המוזיקה ה"נחותה" הזאת ונהנים ואוהבים אותה. אני אישית הייתי נעלב או מתעצבן לקרוא את הפוסט הזה במקומם. “
בואו נראה כמה אורי יצא מטומטם.
בהתחלה הוא אומר שאני צריך להסביר ולהראות שזו דעתי האישית.
רגע... זה הבלוג... אממם... שלי... אז... אההה... זה לא הדעות שלי? או שכן?
ועכשיו הוא דורש שאני אסביר. למה אני צריך להסביר?
מה אכפת לי.
אם זה כזה חשוב, תשאלו אותי ואני אסביר לכם.
אני לא חושב שעצם העובדה שלא הסברתי כל דבר מהווה בעייה.
אחרי זה הוא מצטט בדיחה מובהקת בתור דעה שלי.
כל הכבוד אורי. יצאת טמבל.
עכשיו הוא החליט שעשיתי את כל זה בגלל ש-ELP לא הופיעו שם.
בסדר. חחח... הוא רק התעלם מהעובדה שכתבתי "לא ציפיתי ש ELP, ואן דר גראף או אפילו ג'נסיס יופיעו " אולי הוא חשב שזה בדיחה. כמובן, זה עומד בסתירה לעובדה שהוא לקח את הבדיחה הקודמת כדעה אמיתית.
"פוסט שלם ומלא מרמור".
חחח.... שוב הוכחת שלא קראת את הפוסט בכלל כמו שצריך. הכל כתוב בצורה שטותית ושמחה. ללא שמץ של מרמור. בשביל זה יש את שייקה.
"תאמין לי...” אני שונא אנשים שאומרים תאמין לי. זה מאוד משעשע, אני מודה, אבל זה באמת טיפשי. מזה אומר בעצם, זה "אני יודע ואתה לא, תסמוך עליי בזה". כמובן, זה הפך לחלק מדיבור של מלא אנשים, והם כבר לא שמים לב לזה. אני לא הולך "לסמוך עלייך", ואני לא חושב שאתה מבין יותר ממני.
ועכשיו מגיעה גולת הכותרת שבגללה אני חושב שהתגובה של אורי מיותרת ומצחיקה:
"אני אישית הייתי נעלב או מתעצבן לקרוא את הפוסט הזה במקומם.” ... רגע אורי... אבל אתה לא נעלבת. אז למה אתה מוחא?
אתה מנסה ללמד אותי משהו? לחנך אולי?
להוכיח שאכפת לך גם מאחרים?
או סתם להיראות חכם ורואה עולם?
אני באמת לא מבין. תסביר לי אתה.
עכשיו נראה את התגובה של טמיר:
"יובל, בחייך, למה ציפית? נראה לך שמישהו שם זיין עליך והרצונות שלך? על כל אחד ששונא את הרשימה הזאת, יש לפחות 500 איש שמשוכנעים שהכל שם נכון, אם לא יותר. ובכלל, למה אכפת לך מה רולינג סטון חושב? זה מגזין מוזיקה די שטחי, עם עורכים מטומטמים, כתבות מפגרות, ומבקרים סתומים (כמו כולם). העובדה שזה כל כך מזיז לך רק מוכיחה את הנחיתות שלך. כלומר, הסיבה היחידה שתעשה מזה כזה ביג דיל היא בגלל שאתה רוצה שהם יכתבו מה שאתה רוצה. זה לא בגלל שאתה רוצה לשכנע אנשים אחרים שזו מוזיקה טובה. אתה רוצה אישור מגורם אחר שזה נכון. כשהם אומרים דעה שהיא שונה משלך, אתה ישר קוטל אותם, כדי לשכנע את עצמך שאתה צודק. אני אפילו לא מדבר כאן על נכון ולא נכון. אתה חסר ביטחון, אתה חסר אופי. אתה פשוט יצור עלוב.
כל הלהקות החשובות והאהובות בעולם (ללא קשר למוזיקה שלהם), הם בבסיסן מהפכניות בצורה כזאת או אחרת. אתה אוהב פרוג בעיקר כי עצם הרעיון שלה הוא מהפכני. כדי להצליח בגדול, כדי שיזכרו אותך, צריך לעשות משהו שונה. למה אתה חושב שעדיין אוהבים את הביטלס אחרי 40 שנה, ואף אחד לא זוכר מי הם הבקסטריט בויז? זה לא בגלל שיש להם מוזיקה יותר טובה, אלא בגלל שהם עשו משהו שונה.
ט’: מוזיקה זה דבר מאוד אישי. אתה לא יכול לומר "עשרת האלבומים הכי טובים בעולם", כי מבחינת מישהו אחר, אלה אלבומים שונים לגמרי. זו גם הסיבה שלא כדאי להקשיב לביקורות של אנשים אחרים. איש אחד יכול להגיד לך שריק וויקמן חרא, ואיש אחר יכול להגיד לך שהוא הקלידן הכי טוב ביקום.
י’: הבנתי למה אתה סוציאליסט. בסוציאליזם, כולם שווים, לכולם יש את אותו הרכוש, בלי הבדלים. בחברה כזאת, אנשים עלובים כמוך יכולים לשגשג, כי בחברה קפיטליסטית הם לא היו מצליחים לשרוד.
זה נראה לי מספיק להיום. אגב, זה אני הייתי בשלושת התגובות האחרונות, אבל שכחתי לכתוב את השם לי. אגב, אתה עדיין יכול להיות הקלידן בלהקה. בינתיים.”
גם טמיר החליט שאין לו כבוד עצמי ושהוא הולך להראות את טיפשותו ברבים, כפי שאומר הפתגם.
"יובל, בחייך, למה ציפית? נראה לך שמישהו שם זיין עליך והרצונות שלך? על כל אחד ששונא את הרשימה הזאת, יש לפחות 500 איש שמשוכנעים שהכל שם נכון [...] אני אפילו לא מדבר כאן על נכון ולא נכון. אתה חסר ביטחון, אתה חסר אופי. אתה פשוט יצור עלוב.”
חחחח... כן בטח.
בהתחלה אתה שואל מעין שאלה רטורית.
ואז אתה עונה עליה!
כל הכבוד.
אז אתה מגיע למסקנה שאני פשוט אדם חסר עמוד שידרה, שצריך תמיכה או שהוא בוכה או משהו. ובכן זה פשוט מאוד. אתה מפגר.
באמת!
אני יודע... אתה רוצה להיות פסיכולוג. אבל זה לא אומר שיש לך כבר מספיק ידע כדי להגיד לי מה אני ולפרש את התנהגותי. אתה ישר הגעת למסקנה שאני רוצה שהם יכתבו מה שאני רוצה. ברור. כולם רוצים את זה. הוכחת כלום. אחרי זה אתה מגיע למסקנה שהכל קשור בעצם באיזה פן באופי שלי, בפגם אם תרצה.
שוב הוכחת בורות על בכך שלקחת רוח צחוק ובדיחות בצורה רצינית כבעיית אופי.
כדי להראות לך כמה זה מגוחך, אני אדגים לך את זה:
אדם אחד מספר בדיחת שואה.
אדם אחר כותב לו בבלוג, שהוא פשוט אדם שלא מבין מה הוא כותב. הוא מסביר לו שמה שהוא רוצה זה לא לספר בדיחה, אלא להתקבל לחברה כי הוא מרגיש כ"כ רע. הוא מוצא שבדיחות שואה הן לא מצחיקות, אבל הוא פשוט חלש אופי... בלה בלה...
כן. אני יודע. זה לא בדיוק אותו הדבר. כי קצת קשה לי לעשות את השטות שאתה עשית (אתה כבר מיומן בזה). אבל בעיקרון... אתה הגבת כמו שהפקצות הגיבו בבלוג של אורי לתמונה של "( היטלר )– סבא, אתה כה חינני".
חחח.... יצור עלוב... חסר ביטחון... קטילה על מנת לשכנע את עצמי שאני צודק?
אני לא צריך לקטול אנשים כדי לדעת שאני צודק. גם מריה חושבת כמוך.
זה דיי שטויות.
אני לא צריך חיזוק חיצוני של איזה עיתון מפגר כדי להרגיש טוב.
שכנוע עצמי זו בעייה אמיתית, אבל במקרה זה, מה שעוזר לי לחזק את עצמי זה דווקא דיסקים יפים שאני נהנה לשמוע. פה אתה פשוט הוכחת טפשות בכך שניסית להראות כמה אתה מבין “מעבר” לכריכה החיצונית.
בסה"כ ראיתי הזדמנות לעשות בדיחה על הנושא החם. ואתה לקחת את זה ברצינות. כמובן.
"כל הלהקות החשובות והאהובות בעולם (ללא קשר למוזיקה שלהם), הם בבסיסן מהפכניות בצורה כזאת או אחרת. אתה אוהב פרוג בעיקר כי עצם הרעיון שלה הוא מהפכני. כדי להצליח בגדול, כדי שיזכרו אותך, צריך לעשות משהו שונה. למה אתה חושב שעדיין אוהבים את הביטלס אחרי 40 שנה, ואף אחד לא זוכר מי הם הבקסטריט בויז? זה לא בגלל שיש להם מוזיקה יותר טובה, אלא בגלל שהם עשו משהו שונה.”
האמת שזה קטע לגיטימי לגמרי. אני הבעתי את דעתי, שמהפכנות צריכה להחשב פחות מאשר מוסיקה, ואתה אמרת לי שאני טועה והסברת. (למרות שאני אוהב פרוג בגלל מה שזה, לא בגלל שזה מהפכני... שוב קבעת מה המחשבות שלי והדעות שלי).
"מוזיקה זה דבר מאוד אישי. אתה לא יכול לומר "עשרת האלבומים הכי טובים בעולם", כי מבחינת מישהו אחר, אלה אלבומים שונים לגמרי. זו גם הסיבה שלא כדאי להקשיב לביקורות של אנשים אחרים. איש אחד יכול להגיד לך שריק וויקמן חרא, ואיש אחר יכול להגיד לך שהוא הקלידן הכי טוב ביקום.
י’: הבנתי למה אתה סוציאליסט. בסוציאליזם, כולם שווים, לכולם יש את אותו הרכוש, בלי הבדלים. בחברה כזאת, אנשים עלובים כמוך יכולים לשגשג, כי בחברה קפיטליסטית הם לא היו מצליחים לשרוד.
זה נראה לי מספיק להיום. אגב, זה אני הייתי בשלושת התגובות האחרונות, אבל שכחתי לכתוב את השם לי. אגב, אתה עדיין יכול להיות הקלידן בלהקה. בינתיים.”
עכשיו הגזמת לגמרי. באמת. כבר חשבתי שאיכשהו התגובה שלך בסדר.
אבל לא. אתה היית חייב להוכיח שאתה אידיוט גמור!
בהתחלה אתה מסביר לי שלאנשים שונים יש טעמים שונים. חידוש עולמי. לא ידעתי. באמת. סליחה שהבעתי את דעותיי.
אתה מתלונן שכתבתי רשימה אישית. ב"נושא החם" היה כתוב: “מטרתכם היא ליצור רשימה של 10 האלבומים הכי טובים לדעתכם"....
ועכשיו, בדיוק כמו עם אורי:
מה אתה רוצה בדיוק? הצגת עובדה ידועה וברורה, ואז אמרת שאני לא יכול לומר 10 האלבומים הטובים ביותר. ברור שאני יכול. זה הבלוג שלי. אני כותב את דעתי.
אז... כאילו... אתה מנסה להוכיח שאתה חכם?
ללמד אותי משהו?
מה?
תסביר לי. אני מתעקש להבין.
אה... ואז מגיע החלק שהכי הצחיק אותי...
מה קשור סוציאליזם?
אתה כבר קבעת עובדה שאני אדם עלוב. ואז אתה מסביר שבגלל זה אני אוהב סוציאליזם.
לא יכול להיות שאני חושב שזו דרך נכונה. לא. יש לי אינטרסים אישיים.
כלומר.... ברור שיש לי אינטרסים אישיים. אבל אני לא חושב שבחברה סוציאליסטית אני אשגשג פחות או יותר מאשר בחברה קפיטליסטית. המניעים שלי הם שונים בתכלית, ואתה הצגת בורות מוחלטת בכך שאתה קובע לעצמך כיסא של אלוהים – רואה הכל ומבין לבבות. מאיפה הטמטום הזה, באמת?
ועכשיו חבורת פלצנים, אני אראה לכם את מה שבאמת קרע אותי מצחוק. זה יותר גרוע מטמיר והרבה יותר גרוע מאורי. זו התגובה של אדון אריסטוקרט.
"מי אתה שבדיוק שהמוזיקה שלך יותר טובה מהאחרים, ומי אתה שתקבע שלהקות שאתה לא מכיר הן חרא להקות(לדוגמא הביץ’ בויז)?! לידיעתך הביץ’ בויז היו הגורם המשפיע ביותר בהתפתחות הפסיכדליה. חוץ מזה, עצם הזלזול שלך ברולינג סטון, אולי המגזין הכי נחשב בעולם המוזיקה מעידה על בורותך. אתה בן אדם נחשל שתוקע את הראש שלו בתוך החול ומסרב להבין שיש מוזיקה אחרת ממה שהוא שומע. אם היית טורח בכלל להאזין לאותם אמנים אולי היית מוצא בהם משהו.
מקווה שתתבגר בקרוב,
האריסטוקרט. “
חחחחח.... אויש.... אתם פשוט לא מתארים לעצמכם כמה אני צחקתי.
באמת. הנה לכם אדם, שקורא לעצמו אריסטוקרט, ששואל אותי איך אני מעז להביע את דעותיי בפומבי, ואז מנסה לחנך אותי. אז הוא מסביר לי על הביץ' בויז, והוא כבר החליט שאני לא אוהב פסיכודליה.
אז הוא אומר לי שהרולינג סטון הוא מגזין נחשב בעולם המוסיקה. כן. נכון. זה עדיין לא אומר שהוא טוב. בעצם, הוא אחד הגרועים (ר' תגובה של טמיר).
אם ככה, גם אתה לא ממש יודע על מה אתה מדבר.
עכשיו הוא החליט להראות את חוכמתו ונסיון החיים הרב שלו (הוא בן 17!!), בכך שהוא משתמש בעגה לשונית גבוהה. “בורותך" - “אדם נחשל שתוקע את הראש בחול" “מסרב להבין שיש מוסיקה אחרת ממה שהוא שומע" “לא טורח להאזין" ולבסוף "צריך להתבגר".
בורות... חחחח....
אדם נחשל הכי הצחיק אותי. באמת.
אתה כזה הומו מטומטם שלא רק שלא קרא את הפוסט נכון, אלא שכל מטרתך בכתיבת תגובה הייתה להראות כמה אתה חכם ומבין, וכמה אני לא. אתה משתמש בשיטה הפשוטה ביותר של להשפיל מישהו כדי להראות יותר טוב.
כמובן, אתה יצאת טמבל.
יותר מזה. אתה הוכחת עצמך כאגואיסט שבטוח בעצמו וחושב שהוא מבין הכל ורואה נסתרות.
אתם יודעים. זו מחלה כזו של בנים בגיל ההתבגרות שהם תמיד מחפשים להבין יותר. לראות יותר. לנסות להיראות בוגרים, מבינים וחכמים. אני נמנע מזה בזמן האחרון.
האמת שחשבתי על זה. יש לי חיים שלמים ללמוד. להיות בוגר.
לא כדאי לי לנצל את הזמן שנשאר לי בתור ילד?
ולכן מעכשיו, אני דווקא ארד על להקות שאני חושב שהן חרא. אני אשתמש בביטוי "לא רוצה" כמה שבא לי, ואני הולך ללעוג לך, אדון מחונן, כמה שבא לי.
אפילו יותר. אני אציק לך עד שיימאס לך ממני ותתבע אותי!
ואז אני אלך לשופט ויעשה עיניים של תינוק ויגיד בקול מסכן "אבּל... אני... אני... לא ידעתי שהאיש הרע הזה זה מעצבן אותו. באמת השופט ".
ואז כולם יגידו "awwwww...” ואתה תבכה ותמות קצת בפנים.
חחחח... הנה לכם גרוטסקה לתפארת.
אגב, נכנסתי לבלוג שלו.
זה יותר גרוע מהזה המפגר... נו... יונתן קסלר.
באמת. הנה משהו שהוא כתב:
"האם ישראל מצטרפת סוף סוף למשפחת העמים הנאורים?
בפסק דין תקדימי, פסק בג"צ שזוגות חד-מיניים שנישאו בחו"ל בנישואים אזרחיים, יוכרו כזוגות נשואים לכל דבר. פסק דין זה הוא חשוב מאין כמותו והוא מוכיח למעשה שמצעד הגאווה לא היה לשווא, אלא תרם להכרתו של בית המשפט העליון בזכותם של ההומואים והלסביות לחיות ככל בני האדם ללא הבדל של העדפה מינית. פסק דין זה של בג"צ הוא אי של שפיות בקרב החברה הישראלית הבלתי סובלנית בעליל ומוכיח שאפשר גם אחרת - אפשר גם להיות מדינה יהודית, אבל בעותה עת להיות גם מדינה דמוקרטית וסובלנית. כולי תקווה שפסק דין זה יקרב אותנו אל הגאולה הסופית מתקופת החושך שמנסים להטיל עלינו חלקים מסויימים בעם הזה.
שלכם, האריסטוקרט. “
מלבד העובדה שהוא מסיים כל פוסט במשפט האווילי ביותר "שלכם, האריסטוקרט",
הוא גם חושב עצמו לאדם יותר סובלני מאחרים. "העמים הנאורים"... גם כן.
אני אומר: “מה אכפת לכם?” ... זה סתם דרך להביא דברים מיותרים לכותרת העיתון.
אני לא מבין למה זה כזה עניין.
אם הם רוצים חתונה. תנו להם שיהיו בשקט.
אני בכלל שונא את כל התעמולה ההומואית-לסבית.
זה כזה בזבוז של זמן טוב. אפשר להשקיע בדברים הרבה יותר חשובים.
מלבד כמובן העובדה שהוא אומר שישראל מראה בכך שהיא מדינה דמוקרטית, הוא גם כל הזמן דוחף מילים גבוהות מיותרות שמנסות להראות כמה הוא ליברל.
במילים אחרות:
יפה נפש אמיתי. אחד שיודע רק לדבר.
כל הכבוד לך! תמשיך להראות כמה אתה חכם, מבין ודמוקרט אמיתי, שיודע להתעלם מהדברים החשובים שקורים במדינה ולהתעמק דווקא בדברים הכי משניים שיש.
באמת, http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=276427, זה האתר בשבילך אם אתה רוצה קצת לצחוק, ולהנות מאידיוטים שעושים מעצמם שואו.
ולסיכום:
[קול אימהי וקיטשי]: מעכשיו תבטיחו לי ילדים, שאתם לא תזיינו בשכל, ותחשבו לפני שאתם עושים מעצמכם צחוק., בסדר?
(XD... זה היה כיף לכתוב.)
אם תרצו אין זו מחלה ;-).
וזהו.
נ.ב.
כמובן, אתם הולכים למחות ולהסביר לי שאני טועה או שלא הבנתי אותכם נכון. בבקשה תחשבו על כל מילה שאתם אומרים כי אני ממש אקטול אותכם אם תתנהגו כמו אידיוטים שוב. מילה אחת לא נכונה והלך עליכם. אני אצחק עליכם כמו שקקטוס צוחק על שימפנזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
