 כינוי:
בן: 33 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: |
סיפור אחרון ודי; או: לקראת בחירות.
אז מחר יש לי יום הולדת שמונה עשרה. יום הולדת ח"י.
ובלי שום קשר לזה, אני הולך לסגור את הבלוג. עוד כמה ימים. שבוע. שבועיים.
אני פשוט רוצה להוציא אותו קודם איכשהו, משהו כמו קובץ אוף-ליין שיהיה לי על דיסק, כי זה בכל זאת שלוש שנים של כתיבה, ויש לזה איזה ערך סנטימנטלי עבורי.
אני מניח. וזה גם משעשע לא מעט, להסתכל אחורה ולראות כמה טפש הייתי. וגם את הויכוחים המפגרים. היה נחמד, אבל זה כבר נמאס.
אבל יש גם חדשות אחרות. בצד הסגירה אני פותח בלוג חדש. למעשה זה לא יהיה בלוג, כי אם אתר. יקראו לו פשוט מאוד "חיפה" ואני אעלה אליו תמונות שאני אצלם ברחוב מדי יום. האתר יקום ברגע שהמצלמה שקנו לי לכבוד היומולדת תגיע. הרעיון נוצר, אבל... פוי, הקדמתי את המאוחר, שיהיה. הרסתי את ההפתעה אם כי... מילא. אחרי זה תדעו יותר. מה גם שהמרתון דוסטוייבסקי גורם לי לדבר בשפה יפה (אמרתי היום "להתעמר" כחלק משיחה יומ-יומית פשוטה).
אז סיפור אחד אחרון ש-שיהיה לכם בכיף. הרעיון צץ... נו מה זה משנה, תקראו כבר וזהו.
וביום הבחירות של 2009 היה מהפך. היסטוריונים היום שנויים מעט במחלוקת לגביי הסיבות השונות שגרמו לו, אבל על כמה מהן בכל זאת הוסכם.
הראשונה הייתה שגיל קופטש החליט להרביץ מכות למשה קצב (בזמן ראיון מאוד, מאוד נדיר לערוץ 10... אבל על זה בהמשך). והשנייה הייתה שפתק ההצבעה של קדימה היה "כן" וזה של עלה ירוק היה "קן", מה שגרם להרבה אנשים להתבלבל. היום הדבר כמעט מעורר גיחוך, אבל בתקופה שבה הימין הקיצוני והפשיזם של ליברמן החלו לפשוט בכל הנצחון המזהיר של קופטש ממש הדהים אנשים. בהתחלה הייתה מחאה. אבל גם היא הייתה מבולבלת משהו - כי, ובכל הרצינות, את מי תאשימו? היה קצת לא ברור כמה הספירה הייתה מוטעת. אם העבודה הייתה מקבלת פתאום 40 מנדטים אז בטח היו סופרים שוב או אפילו עושים מערכת בחירות חדשה, אבל מפלגת עלה ירוק קיבלה 28 מנדטים - מספר סביר אם מדובר היה במפלגה גדולה. בהשוואה לאחרות - שכל אחת קיבלה 5 מנדטים לערך. מה שעוד יותר הדהים היה שלא היה ברור בכלל אם מדובר בהונאה או לא. מה שלא יהיה, בחודש הראשון שררה בישראל מעין אופוריה של ייאוש מפוזר. ועד שהוקמה וועדת החקירה, סמים קלים כבר נעשו חוקיים.
ואחרי כן באו 4 שנים שמדינת ישראל לא ראתה כמותן. ולא האמינה שהן ייתכנו. כי היה מדובר בחלום בלהות מתוק. הם הפכו את המקום לגן עדן טרופי בסגנון אירופה: מלא שחורים, ועם סטייל אחושרמוטה (החברה מדרפור קיבלו אזרחות ועבודה -ואז הסתבר שהם יותר טובים מאיתנו בבורסה). מה גם שאיכשהו הם עשו שלום עם כל מדינות ערב. ובצ'יק צ'ק, כאילו כלום, כאילו מדובר באיזה עבודה משרדית פשוטה של לחתום ודי. זה התחיל עם הפלסטינים - ברגע שהסחר החוקי במריחואנה החל אנשים נרגעו פתאום. נוצר מצב שבו הערבים דרשו כל מיני דברים, אבל לא מחו ולא כלום, ובמקביל, בישראל לאנשים הפסיק להיות אכפת מפיסות אדמה. "שיקחו, שיהיה לבריאות, ויאללה סולחה" - זו הייתה הרוח הכללית, משני הצדדים.
מה גם שהסמים עזרו לקופטש לחוקק כל מיני חוקים שבמצב שפוי (כלומר לא כשהם בטריפים לחו"ל) הכנסת לא הייתה מחוקקת - כמו למשל ביטול חוק ההסדרים, או אפילו - חוק שפתר למעשה את המשבר הכלכלי - חוק שקבע שכאשר המדינה נכנסת לתוך מיתון כלכלי הכסף לחיזוק הממשלה יבוא מכיסיהם של העשירים ובעיקר של חברי הכנסת עצמם. גם החברי כנסת הערבים הפסיקו לדבר נגד ישראל. חלק מהם הפסיקו לדבר בכלל, כלומר - היה אחד, דוגמא, שנכנס חזק לאיזה טריפ אקזוטי במיוחד, משהו נדיר (נדיר, נדיר מאוד), ונכנס למעין קומה מתפקדת - כלומר, הוא המשיך להתנהג כרגיל והצליח להקשיב ולהצביע, רק שהעיניים שלו פזלו לכל מיני כיוונים והוא הפסיק לדבר. בכלל. יש שטענו שמישהו כרת לו את הלשון רק שזה האחרון לא פתח את הפה אז אף אחד לא יודע אם זה נכון.
הכי משעשע היה המקרה עם איראן. על אחמדינג'ד הסמים הקלים לא השפיעו. הוקמה וועדה מיוחדת שחקרה לעומק (ישבה במשרד, שחקה פינג פונג, ראתה בטלויזיה כלבים לובשים כובעי פראק מצנצנים, מלשון צנצנת, והמציאה משהו על הרגע האחרון ע"פ אינטואיצה של איזה אחד, מויישה פון-בראקטשמוסק, שבראיון נדיר במיוחד סיפר על כך), והגיעה למסקנה שכנראה אחמדינג'ד כבר מזמן לוקח סמים, ואפילו קשים, ושבכלל כל הקטע עם ההכחשת שואה זה איזה טריפ אחד שבו הוא מאבד את הקשר עם המציאות. הם גם העלו את ההשערה שאולי הוא (אחמדינג'ד) חושב שהוא חציל אפריקני במסע להצלת מלפפוני הארץ הקדושה מכליון אטומפרי בעזרת פצצות לגבות, כפפות לביצים ומזרקים למרפקים. הממשלה התכנסה לכינוס חירומי ביותר שבו הם החליטו לפתוח במבצע צבאי סופר חשאי (שפרטיו פורסמו, כרגיל, בעיתון של יום המחרת בעמוד הראשון). בתום המבצע (המוצלח) הכריזה איראן על שלום בלתי מוגבל עם ישראל שכולל פירוק גרעיני של שתי המדינות וכן הפסקה של העברת והערבת (מלשון ערבים) נשק לארגוני הטרור האיסלאמי. כששאלו את קופטש בראיון (נדיר, נדיר נדיררררר) לעיתון מה הם עשו, הוא ענה... טוב, הנה:
גיל [מצחקק לעצמו כמו ילד קטן שיודע סוד מלוכלך]: "חי-חי-חי.... חי..."
כתב עיתעונות: "אז, איך קרה הנס?"
גיל [עדיין מצחקק כמו ילדה. או שאולי זו המריחואנה]: "חי.. חי...חי חי.... כריסטיאן אנדרסן"
כתב: "נו, באמא ש'ך"
גיל [מתעשט, פוקח עיניים ובוהה לשנייה. ואז מדבר, בלי לשנות את מבטו]: "טוב. [בוהה] נספר לכם".
עוברת דקה וחצי; ושנייה.
גיל [עדיין בוהה כאילו בהלם. האישונים שלו מרצדים]: "אז... אז הלכנו אליו, שלחנו, את ה... ה.. נו, סיירת"
כתב [מתרגש]: "כן!!... כן!!... עוד..."
גיל [מתחיל גם להתרגש. הוא נראה מבושם מעט]: "והם פרצו לו לדירה בשקט... בלילה... ואז... [הוא מתחיל שוב לצחקק]..."
כתב [מאוד מתרגש. אפילו מזיע קצת, אבל לא רואים במצלמה]: "הוו... כן... בצללל... תמשיך!"
גיל [מצחקק מאושר. או שמא זה הקנביס]: "הם שמו לו כאלה... גלולות בכוס!! חה-חה-חה.. והרבה..."
כתב [מתרגש. זה המעמד כנראה. או... אתם יודעים]: "הם הרעילו אותו ושמו כפיל במקום!! זה מעורר השראה, מעלף, מאלף ומלטף... הו... מלטף ברוך.... כןןן..."
גיל: "לא... ל-לא... זה.. מה? לא... אנחנו שמנו לו קילו רטלין בקפה של הבוקר... מה עובר עליך? להרעיל? כפילים? השתגעת?"
בקיצור, העניין הסתכם בכך שארבע שנים ישראל הייתה מסוממת אחושלוקים, והיא הייתה מספיק נדיבה כדי לתת גם לעמים מסביב, מה שהביא לשלום בלתי אמצעי עם כולם, להתפרקות מנשק, משהו כמו החלום הרטוב של רבין רק עם סמים קלים ברקע ומוסיקה פסיכאדלית. וגם תוך כדי, נעלמה לה הכפייה הדתית, ההתנחלויות התפרקו, החרדים הפסיקו להיות עלוקות של המדינה, בוטל חוק ההסדרים, הכספים שהושקעו בתיק הבטחון הורדו ב-50% וגם 90% משכר הח"כים עבר לתיקי החינוך והתרבות, וגם חוקקו חוקים דמוקרטיים חשובים כמו חוק קצב, שקבע שמותר לכל אזרח של מדינת ישראל להביא למשה קצב מכות רצח בכל יום ראשון ורביעי בין השעות 6:00 עד 16:00 (כל עוד הוא אינו פוגע בו לטווח הארוך), מה שהביא לתמיכת ארגוני זכויות האשה בחו"ל שבאמת כבר נשבר להם הגמל האחרון.
ובתום ארבע שנים של קדנציה קסומה שכולה הייתה מופלאה ונהדרת למדינת ישראל כולם הצביעו לליכוד, לאריאל שרון שבינתיים התעורר.
ואז פרצה עוד אינתיפאדה ב-2016. אנחנו לא לומדים כלום.
אני רוצה להבהיר שאני לא תומך בעלה ירוק, אני רק חשבתי שזה יהיה ממש משעשע אם הם יעלו לשלטון וזה יתגלה כרעיון מוצלח.
אתם מוזמנים להעלות רעיונות לגביי עוד חוקים ואירועים נפלאים וקסומים שקרו בזמן הקדנציה של עלה ירוק. זה יכול להפוך לפרוייקט כזה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
