אין הרבה מה להגיד... אני ישאר חסוי... אני רק יגיד שחזרתי מארה"ב אבל עדיין קיימים בי המוןןןןן געגועים למדינה... טוב נו לישראלים שהיו שם... ובמיוחד לה... |
כינוי:
כספר בן: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2007
 "אבל אני אוהבת אותו..." אמרתי לי.
המשפט הזה פשוט לא יוצא לי מהראש.
אני יודע שאת אוהבת אותו ואני מבין את זה.
אבל אני אוהב אותך לא משנה מה יקרה.
ביקשתי ממני להמשיך הלאה רק כדי שיהיה לי יותר קל...
אבל זה בחיים לא יקרה.
לעד אני יחיה עם הידיע שאותך אני רוצה...
התעוררתי באמצע הלילה.
חשבתי עלייך.
פניתי אל שולחן חדרי והורדתי ראש. זאת הדרך היחידה שלי להרגיש טוב כשאני חושב עלייך.
את פשוט לא יוצאת לי מהראש...
יופייך המסחרר, קולך המעלף... כמה השתנת.
אני פשוט לא יכול לחיות ככה. אני יודע שנועדתי רק לך. אבל אני גם יודע שאת נועדת לו. וזה מה שהופך את מהות חיי לאפס.
אני חושב שאני שווה למת עכשיו ולצערי את כבר יודעת את זה.
אין לי שום סיבה לחיות, לא עכשיו, לא בלעדייך.
אני מצטער. אני חייב לעצור את זה עכשיו.
אני רק רוצה שתדעי שהדבר האחרון שחשבתי עליו הוא את.
אני אוהב אותך כל כך.
הדבר השני זה מה שבערך הייתי כותב לה אם הייתי מתאבד...
אבל שוב: אני לא! :]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
