אין הרבה מה להגיד... אני ישאר חסוי... אני רק יגיד שחזרתי מארה"ב אבל עדיין קיימים בי המוןןןןן געגועים למדינה... טוב נו לישראלים שהיו שם... ובמיוחד לה... |
כינוי:
כספר בן: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2008
אוף! חרא! אתם מכירים את היום הזה שגיליתם שנכשלתם בעוד מבחן, שהכל מתחיל להסתבך ושאתה יורד מהאוטובוס מתחיל לרדת ברד? קיצר זה היה היום שלי... כייף חיים לכל הדעות... רק חבל שלא הייתה לי מטריה שאין לי מקום לעוד נכשלים בתעודה ושכבר הכל כל כך מסובך שזה כבר מעיק.... מה אני יכול לעשות? להתעלם מהכל? להגיד לעצמי שיהיה יותר טוב? או אולי בכלל להמשיך לדמיין לי כל מיני דברים לא הגיוניים שאני יכול לעשות.... אני לא יודע מה אני רוצה מכם דוגרי חצי ממי שקורא פה (כפי שגיליתי לא ממזמן האמת) הם האנשים שסיבכו הכל והשאירו אותי לבד.... אז אל מי אני מתלונן בכלל?! לאלה שרצו לרעתי? לא חכם במיוחד הא? כה גם אני חושב ככה.... האמת שלא ממש בא לי לכתוב את הפוסט אני דיי מרגיש מבואס לגמרי ובאמת שאני לא חושב שתיהיה לי תעודת בגרות מלאה או בכלל תעודת בגרות.... מעניין אם גם כל הקטע של הצבא יהרס.... כי זה הדבר היחידי שעוד לא קרה בו לא דבר טוב ולא רע....
טוב אוריין תקשיבי.... (וואו מוזר לי להרגיש כאילו אני פונה אלייך אחרי כל כך הרבה זמן) עשיתי הרבה טעויות בחיים אבל יש כמה טעויות שאני מצטער עליהן יותר. אני הכי מצטער על זה שנתתי לעצמי להתאהב בך, אחרי זה אני מצטער שהאמנתי לך שאת אוהבת אותי, ואחרון אני לא מאמין איך נתתי לך לפגוע להשפיל ולהרוג אותי מבפנים כאילו שעשיתי לך משהו רע ובלי בכלל להסביר. אני עד היום לא מבין מה עבר לך בראש? למה עשית את הכל בצורה הכי גרועה ומעליבה שיכולת? למה הסתרת כל הזמן? למה יצרת בי תקוות? גרמת לי להרגיש שיש תקווה ושאת כן אוהבת אותי ושאולי את וניר תגמרו בקרוב ושהכל יחזור ליהיות כמו שהוא היה... אבל זה לא קרה.... בהתחלה החלטת לא לדבר איתי ואחר כך החלטת שכן.... אמרת שאת לא יכולה בלעדי וגרמת לי להרגיש נחוץ בחיים שלך אחרי כל כך הרבה זמן שאמרתי לעצמי שאם מי שאהבה אותי התיחסה אלי ככה איך צריכים להתיחס אלי אנשים אחרים? גרמת לי להרגיש רק יותר כאב ושמת עלי את הדבר האחרון שהייתי צריך על גב שלי כדי להשתגע.... מאז אני לא עצמי... הייתי עם בנות אבל לא הייתה לי אף אחת רצינית.... גרמת לי להרגיש כל כך עלוב וכל כך דפוק שמאז קשה לי להגיד על עצמי משהו טוב... גרמת לי לפחד מליהיות בקשר קבוע עם אנשים כי אם את פגעת בי ככה כולם יכולים.... אחרי כל המכתבים כל מה שהבאת לי ככה לקחת הכל ועם זה גם אותי ואת כל מה שכן היה בי... רק שתדעי שאני מאשים אותך בצורה מלאה בזה שלא טוב לי לא עכשיו ולא אז... אני מאשים אותך בצורה מלאה בזה שגרמת לי לבכות במשך שעות ואני מאשים אותך שהרסת אותי לגמרי... אני לא רוצה שתתנצלי אני לא רוצה שתבכי אני לא רוצה שתרגישי רע ואני במיוחד לא רוצה שתגידי לי שאת אוהבת אותי... אני לא רוצה לדעת שאת וניר עוד ביחד ואני לא רוצה לשמוע על ניר או שי כלום! יצאת זבל של בן אדם והאמת כל הרע שקרה לך וגם מה שיקרה מגיע לך במלואו... אני מקווה שחייך יהיו קשים בסופו של דבר כמו שגרמת לחיים שלי ליהיות קשים לתקופה הזאת....
אסתר או "שוש" אני באמת לא מבין מה קורה איתך.... פעם אחת את אומרת שנדבר קובעת איתי ולא מגיע פעם אחרת את פשוט מופיעה משום מקום ומצפה שאני יהיה נחמד אלייך או שלא יודע מה.... אם את רוצה לדבר את קודם חייבת לי הסבר מלא על למה החלטת פשוט לקחת את הרגלים שלך ולעזוב אותי אחרי שהיינו ידידים כל כך טובים כל כך הרבה זמן? ולכל שאר הקוראים (שאין לי) תודה שאתם קוראים פה... אני מצטער שאני לא מעדכן יותר מידי.... ואני עוד יותר מצטער אם אני מבאס אותכם.... אני מקווה שלא תאלצו את עצמכם לקרוא פה עוד הרבה כי באמת אין שום סיבה...
חזרתי למצב של הרוח... כספר
(מעניין מתי אני יעדכן פעם הבאה...)
| |
|