ואני עצבני
שחרור רוצחים ומחבלים , כלומר אסירים, תמורה לשחרור החטופים
זה כל כך כואב לי לשמוע את זה ולדעת שברגע שנשתף עם זה פעולה ונתעקם ונענה לכל הדרישות,
כמו רכיכות עלובות אנו נוכיח שוב, כפי שעשינו הרבה במלחמה הזו, כמה אנחנו חלשים.
ברגע שנעשה זאת יראו שזה משתלם לחטוף חיילים, ויעשו זאת שוב.
אבל איך אני יכול לעמוד מול משפחה של חייל חטוף ולהגיד
"אני מצטער אבל צריך להקריב את הילד שלכם למען שאר המדינה"
אני לא מסוגל, ואני מבין אותם ואני מבין את חובתה של המדינה לאזרחיה ולמשפחות החיילים.
הכל בגלל הניהול הגרוע של המלחמה הזו, התחלנו משהו ולא סיימנו אותו לא ניהלנו אותו כמו שצריך ואנחנו משלמים, ונשלם מחיר כבד מאוד.
והניהול הקלוקל ממשיך, אולמרט וליבני יצאו בהצהרות ורמיזות לשאיפה לשלום עם לבנון.
למה לכל הפאקינג רוחות שהיא תרצה שלום איתנו?!
היא יודעת עכשיו שאנחנו לא חזקים, שאנחנו לא מהווים איום, שאפשר להשמיד לחטוף ואולי לכבוש אותנו, למה ללכת לשלום עם מדינה שאפשר להעלים כמו שכל העולם הערבי רוצה?!
ועם הרמיזה המטומטמת ומתחנחנת הזו אנחנו יוצאים עוד יותר חלשים ומפוחדים
סעמק!
סעמק!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
