לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2011    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2011

שנה וחודש...


וזה מוזר שאיכשהו אני תמיד חוזרת לכאן, אפילו רק כדי להציץ. איך הזמן טס, ובכל זאת תמיד מוצאים את הרגע לעצור לשניה ולהסתכל לאחור.. מי הייתי פעם.. ומי אני עכשיו.. שיש דברים שאני גאה בהם ויש דברים שעדיף היה ללכת ולהפנות את הגב. כל הטעויות שאי פעם עשיתי, שהביאו אותי למצב.. שאני חזקה יותר וחכמה יותר עכשיו, לא משנה כמה באותו הזמן זה כאב. עצב מתוק של געגוע, לילדה שהייתי... לתמימות. לנטייה ללכת אחרי הרגש. יש דברים שלא משתנים. אני עדיין פועלת לפי רגשות אבל ההיגון מושך אותי למציאות לפרקים... והמציאות היא אחרת. האהבה שלי היא אמיתית ולעולם לא נגמרת. מה שאומרים בלב, לא תמיד אומרים בקול.. אם נוכיח לעצמנו שזה שווה, אני מוכנה לתת את הכל. את כולי, להיפתח באמת.. אבל אני צריכה להיות נאמנה לעצמי בדרך. בטוחה בעצמי... לפני הכל. לדעת מי אני ולא לאבד את זה בדרך.. להרגיש עצמאית גם בתוך הקשר, לדעת שיש לי את עצמי.. גם אם הוא הולך. לדעת שאם אנחנו לא ביחד, העולם לא מתהפך. כי יהיה טוב יותר והכל לטובה. ואם אנחנו צריכים להיות ביחד, אז נמצא שוב את הדרך אחד אל השניה. בגלל שהאהבה אמיתית וטהורה. זו רק הדרך שאיבדנו, שהפכה לא נכונה. שכחנו מי אנחנו, ויתרנו על הדברים הלא נכונים.. עשינו הרבה טעויות, דרכנו על המון מוקשים. השאלה, אם אפשר ללמוד מכאן.. ולתקן את זה. או רק לא לטעות בקשר הבא.. ואני רוצה לתקן, אני באמת רוצה. גם אם זה אומר שדרכנו יפרדו לשנתיים.. גם אם זה לקחת סיכון שנמצא אהבות אחרות בנתיים.. אני מוכנה להמר. אם נוכיח לעצמנו, ועכשיו זה הזמן. אין זמן אחר.. עוד חצי שנה אני רוצה להיפרד ממנו, בידיעה אם זה נגמר סופית, או באמונה שלמה... וזה נכון שאין בטוח. אף פעם לא אהיה בטוחה. אבל אני רוצה להאמין בזה.. בנו. שאנחנו יכולים לעשות את זה. אבל יש לנו קודם מה לשפר. אני צריכה לעזוב אותנו בנתיים, ולעבוד על עצמי. להיבנות מחדש. להיות עצמאית.. להאמין בעצמי. לפני זה.. אין הרבה על מה לדבר. אם אני אצליח לעשות את זה איתו ולא בלעדיו, אז אני אוכיח לעצמי באמת... והלוואי שזה יקרה.. הלוואי. אני באמת מאמינה שזה יכול לקרות. אבל אני צריכה להיות הכי חזקה שבעולם. כי אין עוד הזדמנות אחרת.. זו האחרונה שלנו. אבל אני צריכה שהוא יאמין בזה, שיתן עוד צ'אנס. שיאמין בי... כי זה מחזק.
נכתב על ידי , 7/5/2011 15:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



14,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~מכשפופה שמערט~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~מכשפופה שמערט~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)