אנשים לעשות דברים בשביל הפוזה...זה ממש אבל ממש לא מושך. במיוחד כשזה סיגריות.

"לעשן בשביל הפוזה?!" זה כ"כ דוחה. אנשים נוטים להיכנע מהר מאוד ללחץ חברתי. אני מסרבת.

מתנגדת בכל תוקף! אני מצטערת...אני שונאת להיות מושפעת מאחרים. לפעמים זה טוב...במקרים של "משהו שאני רוצה לעשות אבל נמנעת בגלל ביישנות ו\או דברים אחרים" במקרים שאנשים משכנעים אותי לעשות משהו שהתחשק לי לעשות בכל מקרה. אבל אני מדברת על פוזות. אוו וואאוו פוזות...אני טובה בזה. אבל כשזה מגיע לשלב מסויים - אין אצלי פוזות. האמת שבכלל אני משתדלת להפסיק עם זה.

אבל אני מדברת על אנשים שלא עומדים בזה..שעושים דברים שהם כנראה לא רוצים רק בשביל הפוזה ורק בגלל שהם חושבים שזה מאגניב ולאו דווקא בגלל שזה מה שהם רוצים ואוהבים לעשות.

מיום ליום רק ברור לי יותר..כמה אני לא הולכת לצאת עם מישהו שמעשן בחיים! איכככככככככככ!

מיום ליום ברור לי יותר ויותר שזה כ"כ מגעיל אותי.. והאנשים שנכנעים לזה..

מישהו מוצא משהו חיובי בשאיפת עשן ומילוי הראות והגוף שלו בכל מיני פיכסיים שחורים ממכרים ודוחים? כי אני לא. טוב לטס נעבור נושא.

הממ...אתמול היה הסלבסטר (סלבסטר היה בנזונע שהרג יהודים למקרה שלא ידעתם..אבל אין לי כוח לקרוא לזה בשם הארוך..נו טוב.."ערב השנה החדשה" או ווטאברר) יצאנו וישבנו קצת בבריסלס היינו חבורה של בנות וזה.. אח"כ עמדנו בלי קשר לחיים וניסינו להחליט לאן ללכת..בסוף הוחלט ללכת לקניון.

והייתי במצברוח דיי רע אז כמעט הלכתי הביתה ואז שכנעו אותי להשאר..אז התברר שהקניון סגור אז התחלנו ללכת לכיוון הגג ואז חובש ראתה ידיד שלה עם חברים שלו או משו כזה ואז הם נשארו איתנו והיה מצחיק וזה..רוב הזמן הייתי עם אוזניות וזה..לא יודעת פשוט לא היה לי מצברוח. אבל בדרך לקניון לפני כל זה..(מהבריסלס) הייתה הדלקת נרות וזה היה ממש נחמד. חב"דניקים נתנו לאיזה אחד לברך על הנרות וזה ואז כל מי שהיה מסביב צפה במאורע חח וגם אנחנו..חח ואז כולם התחילו לשיר שירי חנוכה.

אחד מהחב"דניקים גרר כמה מהאנשים והתחיל לרקוד איתם ריקודי עם כאלו של דוסים חח..

אז הוא דחף לכל מי שעמד מסביב משו ליד... מין שקית כזו עם דף שכתוב עליו משו ו- 20 אגורות!

כששאלנו אותו מה זה הוא אמר "דמי חנוכה" התחלתי להתפקעעע...אבל זה יפה. זה סמלי וחביב.

לפעמים אני גאה באנשים האלו..זו טרחה והם עושים את זה. אנשים טובים. זה השאיר לי חיוך ענקי על הפרצוף. יש אנשים טובים בעולם הזה..

טינק פינק. תחשבו חיובי! הכל לטובה :)

בסוף כשהגענו הביתה.. (הידידים של חובשי ליוו אותנו) ממ..לא הפסקתי את מנהגי (הלא כ"כ חביב) לייבש אנשים. אמרתי ביי והלכתי ואז חובשי צעקה עליי ואז חיבקתי אותה ובאתי ללכת, ואז איזה אחד בא לחבק אותי,, אבל לא נתתי לו. ממ..מסקנה: יש לי נטייה לייבש אנשים, אני לא בוטחת באנשים כ"כ בקלות, אני לא אוהבת שנוגעים בי. כדיי להגיע לשלב כזה שאני אהיה מוכנה לחבק מישהו אני חושבת שהוא צריך לקנות את אמוני. אני לא ממהרת לבטוח באנשים אבל כשאני עושה את זה...אז זהו.

כשעוד היינו ליד הקניון וחיכנו שיבואו לאסוף חלק מהאנשות שהיו איתנו..מסתבר שאמרתי לבינת בלי לשים לב את המילה "אוהבת" במקום "דלוקה" ממ...ובזה סיבכתי לעצמי ת'חיים טיפטיפה והיא התחילה להגיד לי להפסיק להכחיש את זה. אני לא אפסיק. הוא טיפש..הוא לא יודעת מה..מה מצאתי בו בכלל?!

הוא הומו. החלטתי. הוא אוהב בנים! זהו. עכשיו נעבור למישו אחר. (ח כע כאילו זה כ"כ קל.) הוא צריך להתבגר. אוו עכשיו סיבכתי לעצמי עוד יותר את החיים. אבל אני רגילה לסבך את עצמי.

הוא תמיד שואל שאלות...יש לו כ"כ הרבה שאלות, כ"כ הרבה..אבל הוא אף פעם לא שואל את השאלה הנכונה. למה בכלל הוא שואל כ"כ הרבה? אני כ"כ מעניינת אותו?

למה?

אני משערת שרק הוא יכול לענות לי על זה...

People PLEASE: DoN't AsK

just don't.