בואו נגיד ככה...אתמול יצאנו אני מיכ ושרונענע סתם הסתובבנו..בעיקר בסביבת הקניון. (נכנסנו יצאנו 200 פעם.) זו אחת מהפעמים האלו שהייתי "שיכורה" כי התחלתי לצחוק בלי קשר ולעשות שטויות. היו כמה סקייטרים והתחלתי לצעוק להם מהגג של הקניון " ילד! לא ככה! הפוך! עם הגלגלים למעלה!" והיה לי רעיון ממש משעשע אבל בסוף לא יישמתי אותו ללכת למישהו לבקש סיגריה (בעעע)ואז אם יש לו והוא יביא לי אז לצעוק עליו ולנזוף בו קשות שסיגריות זה רע!. היו עוד דברים מטופשים. כמה פאקצות הלכו ואחת מהן אמרה "דיי כבר את עושה לי פאדיחות" לחברה שלה.. אז אני "חחח...נו באמת..דיי כבר! את עושה לה פאדיחות! את לא רואה? נו מה איתך? באמת.." ולא יוצא הרבה שאני במצב כזה..גם הייתי עייפה ולא הרגשתי כ"כ טוב ואיכשהו זה גרם לי לשיכרון מסויים. אחרי כל זה ואחרי שעשיתי למיכ בוק של אכילת גלידה עם הפלא שבהמשך תראו.. ליווינו אותה הבייתה (לייד היקב) אח"כ ישבנו טיפה בגן אני ושרונע ואז החלטנו להמשיך לכיוון הבית שלי. עברנו דרך היקב ואיך שעברתי שמעתי איזושהי הערה מטופשת של אחד הרוסים המטופשים. התעצבנתי..ואני יודעת בדיוק מה הסיבה לזה. התעצבנתי כי באותו אופן שאני מתעלמת כשהם עוברים הם יכולים להתעלם...הם לא חייבים להעיר הערות כשאני עוברת הם יכולים פשוט לסתום את הלוע שלהם ולהתפוצץ מבפנים. הגעתי למסקנה שהרבה אנשים חושבים שאני סנובית..אני מבינה למה, זה מין חלק מהתדמית שיצרתי. אבל אני לא סנובית לכולם. הגעתי למסקנה שאנשים מסויימים חושבים שאני עם האף בשמיים והם יהיו אלו שיורידו אותי משם. ידחפו אותי למטה חזרה לאדמה. גט ריל! אני באדמה והם רק דוחפים אותי למטה. עמוק עמוק בתוך האדמה. זה הדבר היחידי שהם יכולים לעשות. בעצם...מי שחושב שאני סנובית , זה רק מראה כמה הוא לא מכיר אותי וכנראה בחיים לא יכיר. זה מראה על אטימות. דברים הם לא כמו שהם נראים...בכלל לא. חשבתי לעצמי הרבה בזמן האחרון. שמתי לב שאנשים מתרככים כשהם רואים דמעות, ופתאום אכפת להם. מה נסגר?! מה התרככתם? אה?! תמשיכו תמשיכו לרדת לי על החיים! הריי זה גורם לכם להרגיש יותר טוב עם עצמכם אז מה זה משנה בכלל?!. יש אנשים שפשוט לא קולטים. יש כאלו שהייתי אומרת להם:

"למה אתם חושבים שאם הייתי רוצה לפגוע בכם, לא הייתי עושה את זה?!" הקטע שלי הוא שהמטרה שלי היא לא לפגוע. אם הייתי רוצה לפגוע לא הייתי משתמשת בקללות של ילדים בני שנתיים. אבל לא, יש אנשים שפשוט ברגע שאומרים להם דבר מטופש כמו (ניקח משו שאני אומרת הרבה...) "הומו" חושבים ואו היא ניסתה לפגוע בי! אני אחזיר לה פי 599595959879. אז זהו שלא. ולפעמים מצליח להם. וזה לא פייר, כי לא באמת ניסיתי לפגוע. אז זהו..

ועכשיו......

ה...בוק!

התמונות צונזרו לבקשת המצולמת.

נהדר נכון?!

חה חה חה.

ואני מאשימה בהכל את העובדה שלא היה לי מחשב כמה ימים! מועאעאעאעאעאעאעאעא.

ולדעתי הגיע הזמן לדבר. שאני אדבר. נמאס לי לשתוק....אני צריכה לדבר כבר! אני חייבת לדבר עם מישהו. אני מתחרפנת! אני מרגישה שאני הופכת לאיזו דיכאונית מפגרת....לא מבחוץ..כי מבחוץ אני בסדר אף אחד כמעט לא שם לב לעובדה שאני שונה עכשיו. אבל אני מרגישה את זה. בפנים. אני שונה אני לא אותה אחת שהייתי שכל הזמן צוחקת ומחייכת, משהו בי השתנה. ואולי פשוט הגעתי לשב של הייאוש, כמו שלמדנו בפסיכו... אני לא מוכנה להשלים עם זה. בעצם רק העובדה שאני לא מוכנה להשלים עם זה אומרת שאני לא בשלב הזה. או שבעצם..רגע. זה דבר אחר בכלל.

לא משנה.