הממ....אז מה חדש? האמת שלא הרבה..

אתמול שרית ישנה אצלי והלכנו לקנות חטיפים לטיול השנתי :) יאמממממממממ. אח"כ חזרנו ויצאנו עם לילי (הכלבה המושמושית שלי) לטיול ומאז שאני גרה פה במילר אני וסיון יוצאות עם הכלבים ביחד קבוע כל ערב..אז כמו כל ערב נפגשנו רק הפעם גם עם שרית והיה ממש כיף ומצחיק. דיברנו על פורים ועל כלמיני דברים לא חשובים אחרים חח :) שלשום..ביום רביעי, למרות המבחן שהלך ככה ככה היה יום יחסית מעולה. לא יודעת מה עשה אותו כזה. אבל זה מה שהיה (אין לי תלונות) בשיעור תעבורע שרית הוציאה שניה ספר מתמטיקה כדי לבדוק את התשובה של אחד התרגילים ושתינו הסתכלנו בו. והמורה המוטציה הזה העיף אותנו מהכיתה! הבנזונע הזה! כוסאמאשלו! היא בקושי הספיקה להוציא את הספר! ועוד אמר לנו "תזהרו לא להתקע במשולש שווה שוקיים בדרך.." חה חה הוא חש שהוא מצחיק. היינו מעוצבנות עליו אבל למען האמת היינו מאושרות שאנחנו לא צריכות לשבת לסבול ולהשתעמם. ישבנו באמפי ודיברנו בדרך התקשרתי לאמאאבא וכמובן שסיפרתי להם...אין לי שמץ מדוע. (חח) קיצר אח"כ היו עוד שיעורים שאין לי כוח לפרט עליהם ואז הלכתי הביתה והלכתי עם אמא להוציא תעודת זהות! והיה לי יום טוב למדיי והיתי שמחה כל היום וקניתי עטים חדשים והייתי מאושרת והכל היה טוב. ואז בלילה כשהלכתי לישון (עם מוזיקה כמובן) שמעתי את השיר "I'm with you" של אבריל ואיכשהו התחלתי לבכות. היה שם משפט אחד שהתאים לי נורא. אפילו יותר ממשפט- אולי  בית. קיצר המשפט הולך ככה:

"it's a damn cold night, tryin' to figure out this life" וכו' וכו'....

והבית: 

"I'm looking for a place
I'm searching for a face
Is anybody here I know
Cause nothing's going right and
Everythings a mess
And no one likes to be alone"

האמת שכששמעתי את המשפט חשבתי שהיא אומרת GOOD ולא COLD אבל לא משנה.

קיצר בכיתי אני לא יודעת למה......הרגשתי שהכל טוב אבל זה כאילו משהו חסר. אבל זה לא באמת משנה, כי תמיד משהו חסר. שום דבר לא מושלם. אני לא צריכה מושלם! רק סביר. ויש לי סביר אבל איכשהו זה לא מספיק. יש לי כל מה שאני רוצה ואני לא יודעת מה עוד הייתי יכולה לבקש. אולי זה זה:

"we've never been so many and we've never been so alone"

(we are - ana johnson)

אני מניחה שזה פשוט הגיל הזה. אני יודעת שתמיד יש כאן מישהו בשבילי. שתמיד יש לי למי לפנות.

וכמובן שתמיד יש גם למי להקשיב. וזה חשוב לי ואני מעריכה את זה באמת :)

יש אנשים הפכפכים מאוד. אתם מכירים את ההרגשה הזו המוזרה שמישהו רוב הזמן מגעיל אליכם ויום בהיר אחד מתחשק לו להיות נחמד...אבל יום אח"כ הוא שוב מגעיל כאילו לא היה נחמד מעולם?

הממ..אני מכירה. ואוו ועכשיו כשאני חושבת על זה אני עלולה להיות אחת מהם =\ מצטערת :(

בעצם ביום רביעי כשבכיתי אני לא באמת יודעת מה הסיבה. הכל מתערבב....הגעתי למסקנה הזו שאני פשוט לא מסוגלת לעשות את הדברים שאני רוצה ולהיות באמת באמת אני. ואני מניחה שאני לא היחידה. אויי עכשיו אני נזכרת...פשוט בבית באותו יום הייתי כ"כ שמחה ואמיתית ורוב הזמן אני כזו.

אבל אני לא מבינה למה אני לא מצליחה להיות אני כשאני עם אנשים מסויימים. זו הסיבה. וזה הכל.