אבל הרגשתי צורך אדיר לעדכן...

היום היה יום דיי טוב. משעשע כזה. חביב.

חחח כע אכן משעשע יצא מאגניב.

היו לנו שעתיים חופשיות ובאחת מהן היה ליקוי חמה. זה יצא כמו בהזמנה שיכולנו לראות אותו. :)

זה היה פשוט כיף. משום מה אנשים מרגישים צורך להרים אותי תמיד.... היום הרימו אותי לפחות 5 פעמים!

זה מטורף! למה אני?! למע?! אעאעעאעא.

כואב לי הראשששששש........ זה בגלל השמש... יש לי עיניים רגישות ועכשיו חטפתי כאב ראש! האמת שזה היה עוד בבצפר ולא עכשיו חח. ולא מספיק שהיה לי כאב ראש עוד דפקתי אותו בקיר באחת הפעמים שהרימו אותי היום. אוך זה כזה מעצבן! כזה "ואוו היא כזו רזה אז בואו נרים אותה כי היא קלה וקטנה!" טוב שלא הופכים אותי לבובה ומתעללים בי קשות! מזה זה?! עאא?! אנ'לא בובע! היום היום היום היום הייתי אמורה ללמוד לתנ"ך שמשום מה בטח לא תתפלאו שלא למדתי. אז זין עם זה. באיזשהו שלב הלכתי לחדר שלי, סגרתי את התריסים, כיביתי את האור ישבתי בחושך על המיטה והקשבתי למוזיקה... והגעתי למסקנה שיש שירים מסויימים שמזכירים לי אנשים. למשל כשאני שומעת useless i.d אני חושבת על שרונצ'קע וכאלו...ולאו דווקא על החברות שלי...

(המבין יבין) ופתאום המילים מקבלות משמעות....אני חושבת כ"כ הרבה מה לעשות עם החיים שלי, מה לעשות עם הבעיות..ויותר מכל אני חושבת מה לעשות עם המחשבות שלי ומה לעזאזל אני הולכת לעשות כבר עם העניין ההוא..הכל כ"כ קל כשחושבים על זה. אבל לא קל לעשות. כי בתכלס מה זה כבר ללכת ולדבר עם מישהו? זה כזה קשה? אבל הכל כ"כ שונה. יש מחשבות, יש דיבורים, ויש מעשים... יש שלבים לעניין. אני עברתי את את השניים הראשונים. חח מה שלא יהיה. הדיבורים זה רק "אני הולכת לעשות ככה וככה" או דיבורים עם חברות על הנושא המטופש שלא מפסיק לרוץ לי בראש. יש את המחשבות האלו של "דיי אני כבר לא יכולה לסבול את זה!" ונדמה כאילו אני הולכת לקחת את הדברים לידיים ולעשות משהו. אבל זה לא נכון....כי אני כל הזמן בורחת.

גם אם זה ברגע האחרון. מה הבעיה שלי בכלל?! אוח רק אני יכולה לעזור לי! התכוונתי לומר שרק אלוהים יכול לעזור לי...אבל אני יודעת שזה לא נכון. כי רק אני יכולה לקחת את העניינים לידיים ולא אפ'חד אחר. בעצם...יש מישהו. אבל הוא טיפש מידיי בשביל להבין.