התלבטתי הרבה אם לכתוב את הפוסט הזה או פשוט לבוא ולומר זאת פנים מול פנים. אבל קודם כל החלטתי להיות ריאליסטית - אני לא אומר את זה בפרצוף כי בטח לא יהיה לי אומץ, ושנית כל - הרבה יותר קל לי להתבטא בכתיבה :)

אתמול נכנסתי למיטה במטרה לישון.... (בד"כ זאת המטרה כשהולכים למיטה...) ופשוט לא הצלחתי להרדם. משהו הטריד אותי... העובדה שאני צריכה להתנצל. אני יודעת שזה בא לי בדיליי אבל זה לפחות בא. בטח רובכם לא תבינו במה מדובר, ואם לא תבינו כנראה שזה לא מיועד לכם. הפוסט הזה בעצם מוקדש לאותם אנשים שמגיעה להם התנצלות ממני.

לפני הרבה זמן (כמעט שנה אני חושבת) התחלתי לדבר עם כמה אנשים באייסיקיו, דיברנו והיה ממש נחמד והיה סבבה והכל היה טוב ויפה. (מדובר על אנשים שאני מכירה ורואה יום יום) וזה היה ככה שכל פעם שראיתי אותם במציאות התנהגתי שונה. חח כמו פיצול אישיות. הייתי פשוט אחרת. הייתי מגעילה!! ואני ממש מצטערת. אני לא יודעת איך לומר את זה כדי שזה יהיה מספיק. כי בעולם האמיתי אפילו לא אמרתי "שלום" או "היי" פשוט התעלמתי מהם. התנהגתי כמו מישהי אחרת. לא הייתי אני. ייבשתי אותם....וזה לא מגיע להם. וכן אני אולי עוד עושה את זה....אבל אני לא מתכוונת להמשיך עם זה. רק רציתי שתדעו שאני מצטערת. אני לא יודעת למה עשיתי את זה. ואני יודעת שזה בטח גרם לכם להרגיש כאילו אני מתביישת בעובדה שאני מכירה אותכם. אני יודעת שזה נתן רושם כזה של "חחחחחחחח מי מכיר אותך בכלל? מה אתה עושה לי שלום?" או בקטע של "פאדיחות" ואני מצטערת. אני יודעת שהייתי לא בסדר ושזה בטח גרם לאנשים לרצות להתרחק. אבל היי people can change ואכן השתניתי. אני לא יודעת עד כמה...אבל אני חושבת שהרבה. רק עכשיו אני קולטת עד כמה הייתי מגעילה. אני מסתכלת אחורה וחושבת "גאד! זו הייתי אני?!" אני יודעת שאי אפשר להחזיר את הגלגל...ואי אפשר לחזור בזמן ולשנות את מה שהיה.. אבל תמיד אפשר לנסות לפתוח דף חדש ולהתחיל מההתחלה. והפעם - כמו שצריך :) רק רציתי שתדעו את זה.

סתם עשיתי את עצמי סנובית, הייתי מישהי שאני לא. ונמאס לי מזה. על מי אני עובדת? אנשים רואים מבעד למסכה, לפוזות, רואים מעבר להכל. ועכשיו אני פשוט מנסה להיות, הדבר הכי קרוב לעצמי שאני מסוגלת. והינה - אמרתי את זה. אני מתנצלת. סליחה שנתתי לכם להרגיש כאילו אני מרימה את האף ואתם לא שווים לי....כי אולי בעצם ניסיתי להסתיר את העובדה שבפנים אני שונאת את עצמי, ויש לי רגשי נחיתות. אולי זאת הסיבה. אבל אף סיבה לא טובה מספיק כדי לגרום למישהו להרגיש שאתם מעליו.

ואת הדברים האלו רציתי לומר כבר מזמן.

פנים מול פנים אני לא מסוגלת.

זה עדיין קשה לי מידיי.

אני מבטיחה שאני אשתדל - פשוט להיות נחמדה יותר :)

אני אגיד שלום וכאלו ;)

ניתן להבין שבאמת בהיתי במסך.... עכשיו השעה שתיים ושתי דקות. וכשנכנסתי לעריכה השעה הייתה אחת וחצי כמו שתראו בשעה שהפוסט מפורסם.