אני בסדר כמו שנראה :) צריכה לוודא שכל האנשים שדיברתי אליהם ועליהם בפוסט מסויים קראו אותו.

משום מה זה מציק לי =\ העובדה שאני לא בטוחה שהם קראו...ואם כן אז עד הסוף? עזבו זו רק אני...אני מתוסבכת. אבל זה בסדר. אני מבינה את עצמי ><

אני מקווה שיהיה כיף היום. לחברה שלי יש מסיבת יומולדת. כזו עם מדורה ועל האש :) נחמט.

אני צכה לזוזע....

אני אוסיף לפוסט כשאני אחזור.

למרות שהיה כיף איכשהו מתישהו באיזשהו שלב של הערב הזה... אני מרגישה נורא נוראאאאא לבד.

נורא מטומטמת, נורא נוראית....

עד שאני מצליחה לעשות משהו בסדר...אני חייבת להרוס הכל.

עכשיו זה לא משנה כמה אני אגיד ואדבר.... עכשיו מי יאמין לי?

אני פשוט מתחרטת על כל הערב הזה...אם לא הוא אז זה אולי היה אחרת.

אבל אין טעם....אין טעם. עדיף פשוט לשכוח מהכל. זה לא ילך.

כן אני יודעת שאני מרימה ידיים מהר. אבל אולי יש לי סיבה - התייאשתי מעצמי, אני מרגישה שזה לא ילך..

לא זה לא יצליח. כי זה עמד להצליח והרסתי את זה. מי שלא מבין על מה אני מדברת - בעיה שלו.

אוף בא לי למות! ואני יודעת שזה לא יפתור שום דבר...

:( :( :(

והם כל הזמן הזכירו את זה...את מה שכתבתי.

ומי שהכי חשוב היה לי שיקרא את הדברים לא קרא אותם.

והרגשתי כ"כ מטופשת....כי עכשיו גם אם הוא יקרא...

מה זה בעצם משנה? זה לא משנה את איך שדיברתי והתנהגתי...זה לא משנה כלום.

עכשיו דייי

נמאס

לי

ביי!

אין עדכונים עד הודעה חדשה.