היום חשבתי קצת...שזה כבר רע. לחשוב זה לא בריא!! P:

מה לעשות? אני חושבת יותר מידיי!

היה מצחיק היום... עדיין לא יצא לי לדבר עם שרית ממש, כי לא רציתי לעשות שיחות חשובות בבצפר...או וול.. אני מניחה שזה יאלץ לחכות עד יום ראשון. אבל העניין הוא שכבר לא יוצא לי לדבר איתה בעיתוי הנכון.

היא יודעת דברים יותר מידיי בדיליי....עד שזה מגיע אליה זה כבר לא אקטואלי =[

אבל בואו נעזוב את זה ונגיע לחלק המצחיק...

זה לא כזה מצחיק. זה סתם משעשע. שיעור אומנות שיעמום תחת (באשמת המורה כמובן שלא יודעת ללמד ומורידה את החשק ואת אהבת המקצוע) לא רק שמשעמם, המורה מחליטה שיש מספיק שולחנות ושכל אחד ישב בשולחן לבד. תקעה אותי מאחורה (זה נשמע ממש רע.. אני יודעת איכ. זו ממש לא הכוונה!)

ק"מ משרית, לא שלייד שרית יש מה לעשות....גם שם משעמם. אבל לפחות יש עם מי לדבר (שהוא לא הקירות.) חוחע אז טוב ישבתי שם. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי! התחלתי להתחרפן! לחפש מה לעשות... בסוף נכנעתי והחלטתי להיות פושעת ולשמוע מוזיקה (נו כדי לחזור לחיים... music = life)

קיצר לא משנה. הפסקה ~ דיברתי עם שרית חזרתי למקום. עוד שיעור משעמם. אבל פחות- כי הייתה מוזיקה :] הייתי עם אוזניות

 רוסי: "אל תתחילי איתו!"

אני *לא שומעת*: "o_O מה?! להתחיל עם מה?!"

אסטוני: "עא יופי. עשית ממני כיסא."

אני: "O_o *מתחילה לצחוק*"

אח"כ שוב

רוסי: "אל תתחילי לי עם גבר אחר!"

אני: "O_o עא?... אעעע! אתה קורא לעצמך |*עוצרת את עצמי*|"

חעחע הרוסי לא שמע אבל כל השאר התחילו לצחוק. כולל האסטוני שאמור להיות חבר שלו.

אח"כ הוא שאל מה אמרתי וברור שהיתממתי ושתקתי אז הוא שאל את האסטוני. וכמובן שהוא ענה לו "היא אמרה: 'אתה קורא לעצמך גבר?!' "

אבל...

למי אכפת?! זה פשוט הצחיק אותי.

אח"כ "בלה בלה בלה בלהה בלה בלההה" שהמורה אמרה (שלא שמעתי כי הייתי עסוקה במוזיקה)

ואז והוו! סוף שיעור. מהר ניסיתי להוציא את האוזניות ממתחת לחולצה (כדי שהמורה לא תראה ששמעתי לה מוזיקה בזמן השיעור) וחעחע האוזניה נתקעה לי באממ..חולצה. חזייה ליתר דיוק חחחחחחחח. וזה היה נורא מטריד.

חוחע.

 היום יום שישי :] נחמט. אני מקווה שיהיה כיף בערב. משהו שיוציא אותי מהאוירה המדכאת הזו.

חע עוד דבר שהצחיק אותי הוא שיש אנשים שמוצאים בדיוק את העיתוי הכי לא כ"כ מתאים לבקר בבלוג שלי. בעקרון הוא מתאים...אבל, לא מתאים. זה פשוט אירוני. ועוד לשאול שאלות.

כע נכון...אמרתי שאפשר לשאול אותי כל שאלה ואני אענה.. טוב. אממ..תלוי מי שואל, ותלוי ב"מה התשובה?" ואם אני רוצה או לא רוצה שידע ואם אכפת או לא אכפת לי שידע. אז חח

מישהו שאל אותי על מי חלמתי. אז התחלתי לצחוק לו בפרצוף "חה חה חה! נכון...ולך אני אספר." זה מה שעבר לי בראש. אולי הדבר הנכון לעשות יהיה להוריד את הקישור מהאוואי באייסי, אבל זה נוגד את מה שאמרתי - שלא אכפת לי יותר. ובאמת לא אכפת לי. אבל כן אכפת לי במידה מסויימת. אוו אני מתחילה להפסיק להבין את עצמי.

o_O

go figure!

ולסיום...

שיר תקוע כרגע:

There's no solution - Sum 41

maybe nothing else will ever be so clear
or maybe that's only my fear
if just for one day I wish I could disappear
just take me far from here
maybe I'd find out nothing new
maybe I'd end up just like you

there's no solution
give me truth to my conviction
is my own confusion
reality or fiction
am I out of my mind

this constant pressure that keeps hanging over me
it makes me feel so empty
it's more than anything that I could ever be
what else could you take from me
it's getting harder to relate
don't want to make the same mistakes

there's no solution
give me truth to my conviction
is my own confusion
reality or fiction
am I out of my mind

it took me so long to find out it's right
there in front of me
too close to see
what I thought was true
I see right through what's killing you

there's no solution
give me truth to my conviction
is my own confusion
reality or fiction
am I out of my mind

maybe nothing else will ever be so clear
or maybe that's only my fear
if just for one day I wish I could disappear
(am I out of my mind)
just take me far from here
maybe I'd find out nothing new
maybe I'd end up just like you
(am I out of my mind) 

חע אתמול כשסיו הייתה פה פתחתי ספר, סתם ספר שבד"כ אני משתמשת בו כמשטח קשיח לכתוב עליו

והתחלתי להשפך. איזה שטויות מלמדים את הדור הצעיר. אין פלא שיוצאים מטומטמים....

הוכחה:

חחע טימטום.