חעחע בטח חשבתם שיש לי משו חשוב להגיד...

וול...לא ממש.

את האמת עבר עליי דיי הרבה בימים האחרונים...והרבה ממה שהיה רק הבהיר לי עוד יותר עד כמה שהשתניתי... באותו יום שישי כשיצאתי עם אותו אחד שהיה ברור לי מראש שזה לא זה... באופו אירוני ביותר הכרתי אנשים חדשים. לא עבר הרבה זמן עד שראיתי אותם שוב, ולמען האמת, שבוע. שישי אחריו, באותו שישי המבאס שחזרתי הביתה מוקדם...כי לא רציתי ללכת לבית של הוסרמן הזה או וואטעברר...

בל"ג בעומר היה ממש כיף. בהתחלה היה קצת משעמם, אבל כשסיימנו את העל האש, זזנו וחיפשנו מדורות להתנחל בהן. חיפשנו את המדורה של אלו שהכרנו. בואו נגיד ממ...מי אני זוכרת משם? לירון ופדר. ואת השאר לא זוכרת שמות. עא היה איזה עידן אחד או משו כזה. ומאור. ובלה בלה לא מצאנו אותם. קיצ, התיישבנו לנו לייד מדורה שננטשה וטלי ואלו התחילו לקבץ נדבות. הרי באנו בלי כלום... אני וסיון החלטנו ללכת לטייל, ובזמן הזה כל החמולע החליטו להצטרף לח'ניקים שהזמינו אותם. אני הייתי נגד...בכל מקרה אני וסיוקע הסתובבנו לנו ופתאום מצאנו אותם במקרה...אבל הפדלאות שהתמקמו עם הח'ניקים לא רצו לקום אז הלכנו אני, בינע וסיו.

בינע באיזשהו שלב נטשה. קיצקץ נהנו והיו מלא צחוקים ומדיי פעם נדדנו ממדורה למדורה. ב4 ומשו הלכנו אני סיון פלר וסרמן ועוד מישו הביתה כי כולנו גרים לייד בצפר... ובבוקר כשקמתי גיליתי הודעה באייסי... מלירון.

לא משנה מה היה בה...זה בא לי בהפתעה על הבוקר חעחע. אח"כ דיברנו ובלה בלה. ואתמול החלטנו לצאת..

אז יצאנו והיה נחמד. הלכנו לגלידה, טיילנו, ישבנו מתחת לבניין שלי... סתם היה מצחיק. היה מאוד מטריד שלא היה מה לעשות אבל לדבר זה גם נחמד. קיצר היום בבצפר היה דיי סבבע. נו בצפר, כרגיל...מה כבר אפשר לומר.

אבל זה שהייתי כ"כ לא נגד זה שנשב איתם בל"ג בעומר....למרות שאנחנו בקושי מכירים, והתראנו רק פעמיים שלוש...זו לא מי שהייתי פעם. לא היה קל לי להתחבר לאנשים כ"כ מהר. ועדיין... לוקח לי זמן. אבל הם אחלה אנשים. וזה הוכיח לי שהשתניתי, אבל אתם יודעים מה?...

אני לא צריכה את זה...

אני לא צכה הוכחות.

מספיק לי, שאני בטוחה בזה. שאני בטוחה בעצמי.

אני מרגישה את זה....

אני יודעת מי אני! עכשיו אני יודעת את זה.

אני יודעת מה אני רוצה, או לא רוצה.

ואני יודעת מה מרגיש נכון בעיניי.

אני יודעת שר' לא היה נכון, והיציאה איתו לא הייתה נכונה, ואת זה הרגשתי מההתחלה.

אבל אני לא יודעת שאנשים אחרים הם לא נכונים...(IF YOU KNOW WHAT I MEAN...)

אני יודעת שאתמול זה היה שונה מאשר אותו שישי,

ואני כ"כ צוחקת על האירוניה שבחיים,

כי באותו יום שיצאתי עם ר' הכרתי את לירון פדר ואת כל השאר.

וזה אירוני.

אפילו מאוד!

ואוו...תקוע לי בראש קטע משיר שכתבתי:

"פעם חשבתי שאתה רואה דרכי...

רואה את כל מה שאף אחד אחר לא מצליח לראות..

קורא אותי כמו איזה ספר פתוח..

אבל זה כאילו שבאה הרוח,

וסגרה את הספר.

אני לא מרגישה ככה יותר..."

זכויות שמורות!!

;]

אל תגלו...

אז מה אם אני כותבת...

אני לא מתביישת בזה :]

אוהבתתתת!!

צ'או