אני מתגעגעת וזה אבל ת'אמת?

נחמד לי פה. ואפילו מאוד. לא חייבת לראות אנשים שאני מכירה ושונאת ברחוב, לא דופקת לאפ'חד חשבון, אפ'חד כאן לא מכיר אותי ולא שונא אותי סתם בלי סיבה. כמו דף חדש!

כן, זה מוזר לי קצת, רחוקה מכל החברות שלי... אבל אם באמת באמת יכולתי לומר שזה כל כך קשה אחרי שהתנסיתי בזה..

המחשב הנורמלי מקולקל, רק היום החלטתי להחזיר את המחשב הישן לפעולה... זה היה חסר לי, אבל לא מספיק. ות'אמת טוב לי ככה.

אני לא עושה הרבה כל היום, אבל לא משעמם לי. יש לי טלויזיה בחדר וכבלים דיגיטליים :) ויש לי DVD אמנם מעפן וקורא רק חצי מהסרטים...אבל מילא :] אפשר לשמוע פול ווליום! הרי יש 5 רמקולים P: חוח איזו קריזה תפסתי על השכנה הדוסית המעצבנת!!!!!!!! שמה לי מזרחית מסריחה!!!! ב9 בבוקררררררר!!!! בפולל ווליוםםםם!!!!!!!! וזו לא סתם מזרחית מסריחה!!!11 היא הרבה יותר מסריחה ממסריחה!!!1 אפילו אמא שלי שנאה אותה. ואמא שלי אוהבת מזרחית ושאקירה ( שה! קיא@! רע!!) קיצר יואו התעוררתי מזה בעצבים והתחלתי לצרוח כמו מטורפתתת. ואז, החלטתי, לשים לה מטאל בפול ווליום XD חה חה חה! אוייב המזרחית P: ואז עשינו מלחמה XD ואז התעצבנתי כי לא רציתי לשים פול ווליום על אמת אחרת היא הייתה מתה וריחמתי עליה וגם על האוזניים שלי אז פשוט, סגרתי את החלון חח. בחינניות XD. אוף ועכשיו נדפקתי כי אין לי איפה להיות, ועכשיו אני מדוכאת כי חברות שלי איכזבו אותי... למה הייתי צריכה את זה עכשיו?! למה? הכל  היה מושלם אם פשוט עכשיו ברגע זה לא הייתי כותבת, ואם לא הייתי מתחברת, ואם לא הייתי מבקרת ברחובות ומגלה דברים שנפגעתי מהם. הבטחתם לי שזה לא יהיה כזה שונה, שזה לא כזה רחוק ולא כזה נורא. אז? מה תגידו עכשיו? אוף זה יעבור לי. אבל אני מאוכזבת. אני לא אכליל כי זה לא כולם. אבל אפ'חד לא הודיע לי על שום יציאה כבר לפחות כל הזמן הזה שאני גרה פה שזה שבוע בערך. וסלחו לי, אבל אני בטוחה שיצאתם. עזבו את זה לא אכפת לי. אני רק יודעת שהתאכזבתי.  אני לא עושה סצנות ולא כלום. ואני לא צריכה את הנימוקים שלכם ולא כלום ולא נאאאדה. מה יהיה עכשיו? שאני ארגיש לבד? שאני אבכה ואכנס לדיכאונות מפגרים?! אל תעשו טובות. אל תגידו שאני לא לבד. כלום. אני לא צריכה את זה. אני יודעת שאני לא לבד, וזה לא בזכותכם. לא הייתי מחוברת כבר שבוע, וכמעט אפ'חד לא טרח להתקשר. אבל מי שכן התקשר, על זה אני חושבת. אני יודעת מי איתי תמיד. וזה מה שחשוב. אני פשוט מרגישה left out פתאום. וזה ממש ממש חרא של הרגשה. זה שאני גרה כמה קילומטרים רחוק יותר לא אומר שאני לא יכולה להגיע. אבל עזבו את זה. זה לא משנה לי. כי טוב לי כאן. טוב לי בלי אפ'חד. טוב לי בלי להפגע מאנשים. אז צ'או.

אם אני אעדכן בקרוב... אני דיי בספק. כי לפני שהדלקתי את המחשב כמעט הכל היה בסדר. ובעיקרון, לא הדלקתי אותו בשביל להתחבר, או לעדכן. הדלקתי אותו בשביל לבדוק מתי יש אוטובוסים. ות'אמת, כבר אין לי חשק לבוא. מקסים הא? הרגשה עצומה של שייכות וסימפטיה.

אני שונאת אתכם.

לפחות אני מתחילה כמעט מחדש. מאפס, כמעט לבד, אבל אף פעם לא בדיוק.

תודה.

ביחד או בנפרד, אני אף פעם לא לבד... כן בטח...