נתחיל ביום שישי, המסיבה אצל גלית... הייתה חביבה.. בהתחלה מדכאת קצת אח"כ יותר טוף. קבעתי עם דקלה שאחרי המסיבה אני אבוא אליה, התכנון היה ללכת בבוקר ככה... בסוף דקלע רצתה ללכת ב6 וחצי בבוקר למרות שהתכנון היה אחר.. לא ממש רציתי ללכת אבל אמרתי נו טוב, מילא יש כאן אנשים שמעצבנים אותי. והלכנו. והיה דיי כיף, דיברנו הרבה בדרך, ובכלל.. הגענו אליה אכלנו עוגת גבינה יאמיי :P ואז הלכנו לישון. דקלה התעוררה ב10 אני ישנתי עד 2 עם הפסקות חוח, כל חצי שעה פתחתי ת'עיניים ושאלתי את דקלה "מה קורה?" XD ואז בסוף ב2 אמרתי לה, "תקשיבי לי, בואי נעשה דבר כזה, את עייפה ולא מצליחה לישון את רוצה שנקום ואז אח"כ אחרי כמה זמן ננסה לישון?" ואת זה אמרתי כי מניסיון אני יודעת שזה פועל. קיצר ישבנו קצת במחשב, ראינו התחלות של סרטים ואז נהיינו עייפות, אז חזרנו לישון באיזה 5 וקמנו ב7 וחצי או משו כזה. התארגנו והלכנו למסיבת יומולדת של רותם :] בגלל שבשעות מאוחרות אין אוטובוסים.. נשארתי לישון אצלה גם. ואיתי סנטי ושירלע. אחרי המסיבה היה כיף :] עשיתי להן בוק, ואז שירלי החליטה לעשות לי בוק בחזרה. נעל אבוק XD חח נו טוב שיהיה... בלה בלה ובלה בלה... ראינו סרט וכולן נרדמו חוץ ממני XD ראיתי את הסרט עד הסוף ואיפשהו באמצע שרית פתאום צועקת "אמא'לה!!!!!!! נרדמתי" הבהילה אותי הבלע. ואז אמרתי לה "חוח כולן נרדמו לא רק את. רק אני ערה XD" קיצר הגיע הבוקר ואז באיזשהו שלב אמא התקשרה ואמרה לי ללכת לבנק והיא תהיה שם.. אחרי הכל אחרי יומיים ברחובות, צריך לחזור הביתה... הייתי איתה בכמה סידורים וחזרנו הביתה. ואז החלטתי לראות נרניה בDVD וכל הסרט אחותי עצבנה לי ת'תחת! וכמעט רצחתי אותה. וזהו.

תקשיבו אנשים, יש לי בקשה והיא כזאת...

כל הללא שם למיניהם תקשיבו ותקשיבו לי טוב,

אם אתם לא מתכוונים להזדהות, אז פשוט אל תגיבו. עד כמה שאני אוהבת שיש הרבה תגובות, אני אוותר על התגובות שלכם... כי הן גורמות לי לבלבול. באמת באמת כבר לא אכפת לי. באמת באמת כבר הפסקתי לנסות. אני פשוט לא רוצה שתגיבו. מצידי אל תזדהו! אבל אל תגיבו. זה מציק. אני לא צריכה אנשים בלתי מזוהים שיודעים עליי הכל. זה מפחיד אותי.

תנסו לחשוב בכיוון הזה.. מישהו שאתם לא יודעים מיהו, סתם מישהו,בנאדם אלמוני שיודע עליכם הכל ואתם לא יודעים עליו כלום.. אני מצטערת אם זה נשמע היסטרי או משהו...אבל אתם לא יכולים להגיד שזה לא מלחיץ...כי זה מלחיץ נורא. אז תפסיקו עם זה. אין לי כוח לשטויות.. באמת באמת...שלא.

ואגב, לא, אני לא מאוהבת. ולא עדיין ולא כלום. אז כל מי שחושב ככה... במילים שלי: "לא כזה משנה לי, כולכם מוזמנים לקפוץ לי!"

חוצמזה... מה אתם כבר יודעים?! מי אתם בכלל?! ומה אתם רוצים מהחיים שלי לעזאזל?

הכל יכול להיות כ"כ הרבה יותר פשוט... מי שעושה את החיים מסובכים כ"כ.. זה בעצם אנחנו. הכל כ"כ קשה בתיאוריה, כ"כ מסובך. אבל במציאות...זה לא כך. תזכרו את זה אם יש משהו שאתם כ"כ מתלבטים לגביו. ותמיד תזכרו, זה סה"כ אנושי לעשות טעויות, ומטעויות לומדים. אם כך, אני צריכה להיות ממש חכמה...אחרי הכל אני עושה כל כך הרבה מהן XD

קיצר, מה שאני באה לומר בעצם זה ש.. אל תפחדו לעשות טעויות, אל תפחדו לקחת סיכונים, אל תפחדו להיות מי שאתם באמת... אל תפחדו מתגובות של אנשים, אל תפחדו יותר מידיי מתוצאות... פשוט לכו אחרי הלב שלכם.. כי המוח עלול לטעות. יותר מידיי מחשבות מערפלות את החושים, ואז שוכחים מה הדבר שבעצם הביא אותנו לחשוב כך מלכתחילה...

ואולי... אני בעצם מנסה להעביר מסר לעצמי. להראות את מה שאני מאמינה בו... ללא שם מותק, באמת באמת... שאני לא שמה זין. פשוט תפסיקו להגיב. זה יהיה יותר קל. הייתי מבקשת שתפסיקו לקרוא, אבל אני לא יכולה לדעת שתכבדו את הבקשה הזו. אז לפחות אל תגיבו, שאני אוכל להגיד לעצמי שאתם לא קוראים. כשאנשים מגיבים...לרוב זה פשוט מאשר שהם קראו. קיצר אתם מוזמנים לחשוב על כל מה שכתבתי, ולמען האמת גם להגיב, אם... אתם מוכנים להזדהות, או במידה וזה משהו חשוב. אני סיימתי כאן. אמרתי את כל מה שהיה לי להגיד.

או למען האמת..

לא להיות מושלמת,

וגם לא לסבול את זה יותר.

שתקוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!

וכמו שכבר אמרתי...

אני לא שואפת לשלמות,

אני לא רוצה להיות מושלמת.

טוב לי ככה.

כמו שאני.

א-נ-י