החלטתי על עיצוב, והפעם לבן. כמו המקום שבא לי להיות בו כרגע.. מכירים את החדרים הלבנים הזוהרים האלו בסרטים. אלו שיושבים בהם לבד בשקט? ובורחים מהעולם? ממ.. משו כזה. כמו שבטח שמתם לב, הייתי ממש בקריזה, כי מחקתי כמעט את כל התוכן של הבלוג הזה. טוב, את התוכן לא, את הרשימות כן, ולמעשה הן חלק מהתוכן. מחקתי את העיצוב והבלוג היה ריק. ערום כזה.

NOTHING BUT WORDS אפשר להגיד.. עכשיו הוא קצת יותר מלא אני מניחה... רציתי לברוח כזה. לא יודעת ממה. מהכל, מעצמי במיוחד. כי אני מתחרפנת =\ עכשיו פסדר. וכמו ששמתם לב, התמונה שבכותרת, תמיד, אבל תמיד תהיה אופטימית. לפחות אצלי..לא יודעת מה איתכם. למרות הכל אני לא תמיד אופטימית. ואני מקווה שמי שצריך להפנים את הפוסט הקודם..הפנים אותו. אני עייפה. דיי מותשת.

נוטשת.