אלו הריקים.. אין תוכן. אני יודעת. לא יודעת. קשה לי לכתוב פתאום. לא בא לי, אין חשק, זה כאילו אני באה לכתוב אבל פשוט, לא...זה לא זה, זה לא נכון. כאילו יש בי מין איזשהו פחד כזה ברגע שאני נכנסת לעריכה. אני גם נמנעת מלהכנס לבלוג הזה בכלל... משהו כאן מרתיע אותי... אני לא יודעת אם זה העיצוב, או משהו בראש שלי. ובפוסט הקודם, ה"מלא תוכן" כשאמרתי משהו חסר... אני לא ממש בטוחה למה בדיוק התכוונתי. אני לא בדיוק יודעת. אני מודה. משהו מטריד אותי... ואני לא בדיוק יודעת מה. היום היה שיעור דיי מעניין בפסיכו' למדנו על התת מודע... הו, תת מודע. כנראה אני מדחיקה יותר מידיי דברים לתת מודע... דרך אחת לגלות דברים שמטרידים זה בעזרת חלומות.. כי התת מודע מתבטא בחלומות. אז כנראה המנגנון הדחקה הזה שלי חזק מידיי :S כי אני אפילו לא זוכרת את החלומות שלי. אוף :( איך אני אמורה להבין את עצמי? איך אחרים אמורים להבין אותי? כאילו, לא רע לי! בכלל לא. יש לי כמעט כל מה שאני מסוגלת לבקש. (חוץ מגיטרה ולגור ברחובות וללמוד נהיגה ולקנות אוטו ולזכות בלוטו XD חה! יצא חרוז!)

יאבל היי, לאפ'חד אין את כל העולם. ואפ'חד לא הכי מרוצה ממה שיש לו. אה כן, שכחתי... הייתי מבקשת גם צורב (אחד כזה, אחד שעובד -_-" ) לא משנה. באמת לא רע לי! באמת. אבל משהו מפריע לי כזה, אני לא יודעת מכירים את זה שמשהו כאילו מציק כזה, כאילו חסר משהו! ההרגשה הזו המעצבנת! אוווווווווווווווווווווווווווווךךך אני מתחרפנת. אני לא צריכה לדעת מה יש בתת מודע שלי, או בסמוך למודע... אני מנחשת.. ואני מצטערת על זה. המנגנון בטח מקולקל, כמו כן גם המוח וכו'.. אני לא מבינה האמת. הצליח לי דיי טוב עד עכשיו, למרות שהייתי אומרת שאני מרגישה פשוט מגעיל עם עצמי. אני שונאת אותי. לא יודעת משהו בי מפריע לי. אולי אני סתם פרנואידית. אבל בטח המון אנשים שונאים אותי וחושבים שאני מגעילה או סנובית או לא'דעת מה. אני לא סנובית.. אני פשוט לא אוהבת להפגע.. לא אוהבת להתקרב. תהרגו אותי, אבל ככה אני. ואם למישהו יש בעיה, שלא יסתכל לכיווני. אוף אוף אוף אוף. אני חופרת. לא אוהבת. אוף דיי כבר! משהו ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש מפריע לייייייייייייייייי כוסאמקקקקקקקקקקקקקקקקקק אעאעאע :'(

ועוד דבר, לא יודעת, אם פגעתי במישהו ישירות ו\או בעקיפין עם הפוסט הזה העצבני לפני כמה ימים... או עם הפוסט ההוא כשאמרתי שיש בכתה שלי משהו שאני שונאת ושהם אטומים...אז אני מצטערת, אבל ככה אני מרגישה. ואם מישהו חושב שאני זו שאטומה... אין לי מה לומר, זו זכותו המלאה. כי כן, יש לי קטעים כאלו, וכן, אני כן אטומה לפעמים.