דפוק. אני מתעצבנת דווקא מהדברים הכי קטנים והכי לא חשובים בעולם! ואותו דבר לגבי נפגעת... אבל זה בסדר. כי זו אני, ומותר לי. דווקא כשמישו מצפה שאני אכעס אני עלולה לא לכעוס, ולהפך. אני לא חושבת שקשה לראות עליי. ובנוסף....אני לא חושבת שמישהו מבין אותי, או למה התכוונתי באמת. אני לא חושבת שאנשים מספיק חכמים בשביל לקרוא בין השורות...אבל אני מנסה, כי אני יודעת שזה משהו שאני הייתי עושה. או לפחות מנסה לעשות. ואני בספק אם זה חזר.... לא בטוחה... מממ..אני מקווה שלא, נראלי שזו הכחשה...או מציאות.. אני לא יודעת. אם הייתי מצליחה להבין את עצמי, או לפחות את האנשים שאני רוצה להבין ולא מצליחה..

בכל מקרה, ישלי מין הרגשה כזו מגעילה כאילו לא יודעת. אני לא מסוגלת להיות עם החברות שלי יותר. לא שאני לא מסוגלת...כאילו זה כבר לא נותן את אותה הרגשה של שייכות, כבר לא אותה הרגשה שאפשר לומר הכל, כבר לא אותם צחוקים, הכל שונה.. ואני רחוקה משם. כאילו אני לא פה. כאילו זה כבר לא מעניין אותי, כאילו כבר שום דבר לא מעניין אותי. אני כועסת על דברים קטנים, וצודקים. אני כועסת על דברים שפוגעים בי. על כפיות טובה, על מכה הכי קטנה שהכאיב כי זה לא הכאב הפיזי - כי זה העיקרון. העקרונות שלי חשובים לי... הערכים שחשובים לי. דברים שאולי בחיים לא הייתם מעלים על דעתכם שהיו פוגעים בי. לפעמים אני שותקת, לפעמים אני מבליגה. אבל לא יודעת. בתכלס היה היום נורא נורא מצחיק. בתחילת היום איחרתי, המורה המפגרת שלחה אותי להרשם, אבל המזכירה כבר לא הסכימה לרשום, אז חזרתי לכיתה והיא לא רצתה לתת לי להיכנס, צעקתי עליה שאני גרה בגדרה ולא הצלחתי להגיע מוקדם יותר. אז היא שאלה למה איחרתי, אמרתי לה שהאוטובוס איחר ועוד הייתי צכה ללכת ברגל מהעיר והיא נתנה לי להיכנס :) חהחה! מתוחכמת! הייתי עוד עצבנית רצח... ואז איזה קוקסינל עושה לי "למה את צועקת על המורה?" צעקתי עליו שיסתום ת'פה בשיא הקריזה. התיישבתי...השיעור נגמר. שיעור אזרחות וחינוך ממ.. ירון העביר את יגאל הקרציה שולחן לפנינו כל חצי שניה הסתובב אחורה ושם ת'מרפק על השולחן במקרה גם הזיז את שרית כשהיא כתבה אז היא התעצבנה עליו ואמרה לו שיפסיק להסתובב או משו כזה. אחרי כמה שניות הוא הסתובב ושם תמרפק בצד השני כדי לא להפריע לה ואז הוא הזיז אותי כשכתבתי אז צרחי עליו "יא מטומטם" וכל הכיתה שמעה XD אופסססיי....

חחח אח"כ גם התעצבנתי אבל זה כבר באמת לא הצחיק אותי. וזו הייתה שטות. כמו שאמרתי...הדברים הכי קטנים...אלו הדברים שמערערים אותי. כן, יש לי בעיות...אני יודעת. תהרגו אותי! אני עוד עלולה להודת לכם על זה. קיצר היו הרבה קטעים, חלק מצחיקים חלק מעצבנים.. זה לא השטות, זה העקרון. אם מישהו מעצבן אותי אז שלא יבוא אליי אח"כ ויבקש ממני דברים. כשצריך משהו אנשים יודעים לבוא ולבקש יופי... ופתאום להיות נחמדים ומתחנחנים...אבל כשהם צריכים לעשות משהו. פחח יש אנשים שפשוט, לא יודעים להתנהג כמו בני אדם.

יום כיפור יוצא על יום שני! ויפיייייייייייי! חהחה וזה 3 שבועות בלי מולטימדיה :) יש עבודה אבל לא שיעור. כיף :] מממ... מה עוד?

אה כע...יש את הקטע הזה של הסליחות :( אז מי שפגעתי בו, שאנא יגיד לי כדי שאני אוכל להתנצל אישית מעמקי לבבי ונשמתי :] (אני רצינית. זה ברור כע?)

עריכה: (27.9)

חה חה חה!!!

עוד חודשיים יומולדת!!!

P: אבל אל תגידו עכשיו...תגידו אח"כ... ב-28.11

:)))

עריכה: (28.9)

קיבלתי צו ראשון.

ל-4.12

מדייקים הצבא האלו. בדיוק עוד חודשיים יומולדת. וזה יוצא רק כמה ימים אחרי היומולדת שלי..