אז אני אעשה את זה בקצרה...

הגעתי למסקנה,

זה או שאני לא מספיק, או שאני יותר מידיי...

וכרגע... אני לא מספיק. לא מספיק חכמה, לא מספיק עקשנית וחרשנית.. פשוט לא מספיק. אני לא עומדת בכל זה.

וכשאני יותר מידיי, אז זה קורה... ז'תומרת אני מרגישה ככה אחרי שאני מתחרטת על דברים. זו או שאני כבדה מידיי, או עקשנית מידיי, או עצבנית מידיי... פשוט יותר מידיי בשביל אנשים. ולפעמים אני מרגישה שככה זה רוב הזמן.

זה מה שאני? יותר מידיי? כי לאנשים כנראה פשוט קשה מידיי להכיל אותי. לא יודעת סתם יש לי הרגשה מחורבנת. כאילו אני הולכת להכשל בכל, ולהרוס הכל. תמיד... איכשהו.

וכדי להסיח את דעתכם מהפוסט הכבד והקצרצר שלי..

סקר מהיר,

האם אתם אוהבים אבוקדו? אם כן, אז מדוע?

מממ... ולמקרה שלא שמתם לב. הייתי מחוסרת מחשב כמה ימים. לא שזה גרם לי ללמוד כל כך =\