I'm standing on a bridge

I'm waiting in the dark

I thought that you'd be here by now

There's nothing but the rain

No footsteps on the ground

I'm listening but there's no sound

Isn't anyone tryin to find me?

Won't somebody come take me home

It's a damn cold night

Trying to figure out this life

Won't you take me by the hand

Take me somewhere new

I don't know who you are

But I... I'm with you

I'm with you

I'm looking for a place

I'm searching for a face

Is anybody here I know

'Cause nothing's going right

And everything's a mess

And no one likes to be alone

Isn't anyone trying to find me?

Won't somebody come take me home

It's a damn cold night

Trying to figure out this life

Won't you take me by the hand

Take me somewhere new

I don't know who you are

But I... I'm with you

I'm with you

Oh why is everything so confusing

Maybe I'm just out of my mind

Yea yea yea

It's a damn cold night

Trying to figure out this life

Won't you take me by the hand

Take me somewhere new

I don't know who you are

But I... I'm with you

I'm with you

Take me by the hand

Take me somewhere new

I don't know who you are

But I... I'm with you

I'm with you

Take me by the hand

Take me somewhere new

I don't know who you are

But I... I'm with you

I'm with you

I'm with you...

אל תגידו לי שאתם לא יודעים איזה שיר זה..כי אני פשוט אצחק לכם בפנים.

היה לי הסופשבוע הכי כיף :] ישנתי אצל דקל :]

יצא לנו לדבר המון! ואני שמחה שכך.

ואפילו לא רציתי ללכת...

הכל כאן כל כך מבלבל.

נזכרתי בתקופה שהכל התחיל.

חחח זה היה כל כך נחמד. וגם עצוב..

וגם הרגשתי כל כך שונה כשהייתי אצלה. הרגשתי שיש מן אוירה משפחתית כזו חמה.

התגעגעתי להרגשה הזו.. המשפחה שלי כרגע זה אסון לאומי. ואח שלי (הגדול) בכלל לא מבקר ואם כן אז למעט זמן.

והחיים שלי דיי אסון כרגע, כי איכשהו הכל כל כך מבולבל. ואני כל כך מתגעגעת לכל זה. אני מתגעגעת לאח שלי. למשפחה שלי.

חחח זה דיי מצחיק אותי שפעם איכשהו עוד יכולתי לקרוא לה משפחה. משום מה אני מרגישה כל כך רחוקה מהם עכשיו. והכל כל כך מעצבן. אני כל הזמן אומרת לאנשים "לכו על זה" אבל אני לא הולכת על שומדבר. רק אם מישהו אחר התחיל את זה.. וזה נכון מה שאמרה מיכי... "כן אבל כל הסיפור של האלה יודעים שאלה יודעים שאלה יודעים שאלה יודעים זה לא סיפור בריא במיוחד" זה אולי נשמע לכם ממש לא ברור. אבל לי זה ברור כשמש. זה הקטע של היודע לא יודע, ושל "אני יודעת שהוא יודע, הוא יודע שאני יודעת שהוא יודע" ולהפך וכל החרא הזה. ועל זה מדובר. זה חרא. חרא. רק פתחתי את הפה שלי, ופתאום הכל פאקינג מבלבל שוב. הכל יכול היה להיות הרבה יותר קל. לפעמים אני חושבת, פאק, אם הייתי שיכורה איזו פעם... ופשוט הייתי מוציאה הכל, זה היה כל כך הרבה יותר קל. אם הייתי לא אני לרגע. למרות שבטח הייתי שונאת את עצמי אח"כ. אולי בגלל זה אני מפחדת להשתכר.

אני לא יודעת. אני כל כך לא יודעת.. הוא שונא אותי בכל מקרה.. חוצמזה, זה טיפשי. וזה בטח במילא לא ילך. רדי מזה, זה כבר עבר מזמן...אם הצלחתי אז, אז עכשיו זה אמור להיות קל. וזה במילא שטויות. כי במילא הכל רק בראש שלי. אני חושבת. אני כל כך פאקינג מבולבלת. וזה במילא הכי ההפך ממה שהייתי בוחרת אם הייתי יכולה. אוף, איזה עולם מטופש. זהו, עבר לי. הכל בסדר. אוף הכל לא בסדר. מיכל צודקת. עד כמה שאני שונאת להודות בזה. חבל שאני לא שיכורה או משהו. זה היה יכול להיות כל כך הרבה יותר קל. אבל אני לא שותה! ככה שזה לא יקרה בכל מקרה. וזה דפוק. טוב דיי אני סתם חופרת, ואומרת הכל כל כך בעקיפין. ובגלל זה יוצא לי פוסט פאקינג ארוך. ובסוף מי שיודע יבין הכל הכל מקרה לא משנה כמה מבלבל אני אגרום לזה להיות. אז מה הפאקינג פואנטה? אני מרגישה כל כך מטומטמת. וזה לא עובר מהר. זה כבר פאסה! למה ההיסטוריה חייבת לחזור על עצמה?

טוב דיי... אני לא מפרסמת את זה. אני לא צריכה שעוד אנשים ידעו שאני מטומטמת. אני פאקינג כן אפרסם בסוף ואתחרט. טוב.. תמיד אפשר למחוק. השאלה אם זה כבר יהיה מאוחר מידיי. בעצם...השאלה האמיתית היא אם אכפת לי. וזה במילא כבר לא משנה.. זה כן משנה. על מי אני עובדת. אני לא מטומטמת. יש לי מה להפסיד... את העקרונות שלי, את הכבוד העצמי שבמילא אני לא בטוחה שעדיין שלי... וכל הקטע זה שכבר כל העולם ואחותו יודעים.. אפילו כולם. וכל מי שאיכשהו או בעקיפין ולא בעקיפין קשור לעניין. וזה מה שכל כך דפוק בהכל. אני שונאת את זה. הוא כזה מטומטם. אני שונאת אותו! אם לא היה אכפת לו הוא לא היה לוקח ללב את הפאקינג מילים שאני מבזבזת. אבל השאלה היא באיזו מידה...? אני יודעת שהוא קורא הכל. אבל הוא אף פעם לא טורח לענות על השאלות שלי. ואולי פשוט אין לו אומץ, ואולי פשוט גם הוא חושב שאני מטומטמת. זה בטח סתם בראש שלי, וגם אם לא, הרי אני במילא לא אדע את התשובות לשאלות. כי אפ'חד לא יטרח לענות לי! זה נורא לא נחמד מצידך. אתה גורם לי להרגיש עוד יותר מטומטמת. הכי שבעולם. אני כל כך שונאת אותך. אוף. לא תענה פעם אחת? הרי אני יודעת ואתה יודע. אני יודעת שזה יהיה נורא מוזר. פעם הייתי אמיצה יותר, ואולי בעצם אף פעם לא באמת הייתי. נורא קל לי להגיד שאתה לובש צהוב וצהוב זה מכוער, אבל נורא קשה לי להגיד דברים אחרים. חחח אני כל כך מטומטמת שבא לי למות. עכשיו הסגרתי את עצמי לחצי עולם. אבל כבר לא ממש אכפת לי... הוא במילא עדיין ישתוק. שמוק.

"It don't do me any good it's just a waste of time
What use is it to you what's on my mind?
If it ain't comin' out, we're not going anywhere
So why can't I just tell you that I care?"

(avril lavigne - things i'll never say)

"but these things i'll never say.."