האנשים האלו, אלו שאתם מרשים לעצמכם להאמין בהם... וכל פעם מחדש, למרות שהם אכזבו, פעם אחרי פעם. אתם שותקים, ומתעלמים.. כי הם חשובים לכם. ואז מגיע שלב, שזה כבר לא מעניין מה שיש להם להגיד, מה הסיבות שלהם ואפילו אם קרה משהו רציני. זה פשוט לא מעניין. דאמט, כבר נמאס לי לשמוע את כל הבלה בלה בלה... לא מעניין אותי למה. מה שאני יודעת זה שלא ביקשתי בקשה עצומה.. וזה היה חשוב לי. ופגע בי שדווקא אנשים שאני מחשיבה לחשובים ומחשיבים את עצמם כאנשים שחשובים לי פשוט שמו זין על הכל ולא הגיעו. תודה.. באמת. ויש רק שני אנשים כאלו.. כל השאר לא אכזבו אותי. אפילו אחי הגדול בא כל הדרך מתל אביב בשבילי. אמא ואחי מגדרה. אירנה בינת חובשי דקלה ליעד, ניר וראש פטרייה באו מיבנה. והיא אמרה שהיא תבוא. ואבא גם אמר. ושניהם לא באו. אנשים שהייתי בטוחה שאני חשובה להם הרבה פחות טרחו לבוא, אבל לא הם. זה ממש ממש פגע בי. כי אין אדם שלא מאכזב. אין דבר כזה. אבל כמה פעמים אפשר להתאכזב מבן אדם, ועדיין להמשיך להאמין בו? עדיין לוותר כל פעם מחדש. עדיין לטרוח ולנסות לדבר על זה למרות שברור שזה נכנס מצד אחד ויוצא מהשני? אז זדיינו כולכם. כי ככל שאני כותבת יותר, זה מכאיב לי יותר. וככל שאני מכניסה אתכם יותר אתם שונאים אותי יותר. ולא משנה מה אני עושה אני פשוט זו שיוצאת המפלצת. אני פשוט כזאת. כזאת. מטומטמת. ולא תמצאו אחת כמוני בשום מקום בעולם. אני אחת ויחידה. תהרגו אותי, ואני עדיין אאמין בכם. אבל דיי נגמר. נמאס לי, וכשבאמת נמאס לי ממשהו, אני עוזבת אותו. בנתיים כנראה עוד לא מספיק נמאס לי. וזה טוב...עד האכזבות הבאות... ופליז אל תגיבי. אין לי כוח לזה.

אתמול היה נחמד מאוד. יום שני ישנתי אצל שרית והיה נחמט :] בבוקר קמנו והלכנו לבגרות.. שנמשכה נצח. משעה 9 בבוקר ישבנו שם וחיכינו וחיכינו ובאיזשהו שלב היינו רעבים אז הזמנו פיצה :] אז אכלנו ובלה בלה. קיצר, האחרונה (שהייתה שרית) יצאה משם באיזה 4 ומשו. זה היה יום ארוך. אני ב3 הייתי בבית.. אבל כל המקלחת בלה בלה התארגנות וכבר צריך לחזור לשם כי יש תערוכה. קיצר המון אנשים באו והיה כיף. הרגשתי ממש טוב כי המון אנשים באו. והמון אנשים אהבו את העבודה שלי והייתי מרוצה :] והמורה שלי אמרה לי שיהיה לי ציון טוב כי הבוחנת אהבה את העבודה שלי. או משו כזה. הבגרות הלכה ממש טוב אני חושבת..הבוחנת הייתה מותק ונראה לי שהצלחתי להרשים אותה באיזשהו אופן לא רגיל. לא שאני מבינה בכלל ממה כל כך יש להתרשם.

אף החיים מסובכים. תהרגו אותי ואני לא אדע להסביר אותם. קיצר אחרי הבגרות יפעת המורה למולטימדיה נתנה לי חיבוקי כזה גדול. חח עד כמה שהיא עשתה לי את המוות היא ממש מותק, חוץ מזה שזה היה הדדי :P וזהו. חברים אמיתיים קשה למצוא. ואני חושבת שיש לי מזל שיש לי כאלו. יואו אני כותבת משפטים בלי קשר אחד לשני. אין איטרקציה בינהם. פשוט אין. אני פשוט אשתוק עכשיו. כי זה הדבר הכי חכם לעשות. ואני אשים לכם שיר.

Lifehouse - Sick Cycle Carousel

If shame had a face I think it
would kind of look like mine
If it had a home would it be my eyes
Would you believe me if I said I'm tired of this
Well here we go now one more time

I tried to climb your steps
I tried to chase you down
I tried to see how low I could get it down to the ground
I tried to earn my way
I tried to tame this mind
You better believe that I tried to beat this

[CHORUS]
So when will this end it goes on and on
Over and over and over again
Keep spinning around I know that it won't stop
Till I step down from this for good

I never thought I'd end up here
Never thought I'd be standing where I am
I guess I kinda thought it would be easier than this
I guess I was wrong now one more time

I tried to climb your steps
I tried to chase you down
I tried to see how long I could get it down to the ground
I tried to earn my way
I tried to tame this mind
You better believe that I tried yo beat this

[REPEAT CHORUS]
Sick cycle carousel
This is a sick sycle, yeah
Sick cycle carousel
This is a sick cycle, yeah

[REPEAT CHORUS TWICE]
Sick cycle carousel
Sick cycle carousel
Sick cycle carousel...

רגע נבדוק אם יש קישור לשים.. הגעתי למסקנה שזה יותר יעיל.

http://www.youtube.com/watch?v=60A_IJ8N5gY

וזה בlive

http://www.youtube.com/watch?v=tdsuIxidFeQ

דאמ. הוא נראה טוב.