מממ.. בערך המון.
אבל זה כבר סיפור אחר...
סתם. החיים מוזרים לפעמים.. אני לא מעכלת!!!!!!! יואוווווווו! זהו, רק עוד פעמים בודדות שאפשר לספור על יד אחת...
כשאני חושבת על כל האנשים האלו שאני כנראה לא אראה יותר בחיים שלי, פשוט בא לי ללכת ולתת להם חיבוק ענקי! בעעע
לא משנה עד כמה עשו לי ת'מוות לפעמים. יואוווווווו לא רוצה שזה יגמר! פשוט לא! עד כמה שזה אירוני.... אני לא מוכנה להתבגר. סלחו לי, אבל אני מסרבת P:
איזה מצחיק, רק אתמול קלטתי שתקעו בספר מחזור תמונה של אנשים מכתה י'. ואני כזה חושבת לעצמי, "דאממממט, הם נראים כאלו פיציים!!!!!" XD וזה היה רק לפני פאקינג שנתיים שלוש.. אעאעא..... מה יהיה עוד שנה שנתיים כשנראה אחד ת'שני ברחוב??? יאבה. יו. אני לא מעכלת. אני כזו חפרנית אבל בדוגרי, זה בגלל שאני פשוט לא מוכנה לשתף אתכם בדברים אחרים. לא מוכנה לחלוק.. מה שיש לי לחלוק אני עושה באופן אישי וישיר. זו הדרך הטובה ביותר לחיות ולתקשר עם אנשים.. זה גם הכי כיף..
ככה כולם מבינים אותי בדיוק בדרך שאני רוצה. או קצת שונה.. אבל יותר טוב מככה. ואני חושבת שהספיק לי.. נראיל שמיציתי את הקטע של בלוג.. אני פשוט כבר לא יכולה לכתוב ככה בצורה כזו יותר. להיות כזו פתוחה ומסבירת פנים לכל חמור שחושב שהוא מבין אותי... אני לא אפסיק לכתוב כאן.. אני אכתוב, פשוט לא באותה צורה תמימה ונאיבית שיוצאת מנקודת הנחה שכולם טובים ונפלאים ומבינים.. כי יש אנשים שלא, ואני לא מוכנה להפגע בגלל שטויות של אנשים שאפילו לא שווים את זה. לא כולם צריכים לראות מה הולך בפנים.. מה קורה איתי.. כי מי שחשוב מספיק, תמיד ידע. לפעמים אפילו בלי שאני אצטרך לומר מילה.
אתמול היה אחלה, נפגשנו כלמיני אנשים בגן פלדי והיה לי מצברוח ממש נחמד. היה כיף. יצא לי לדבר עם חברה שמזמן לא דיברתי איתה שיחה רצינית. חברה שאני מכירה כבר המון המון שנים! מהיסודי :] (כןכן עתליה) והיה לי נחמד. הרגשתי נוח. אני חושבת שפעם ראשונה שאני מרגישה ממש בנוח עם אנשים. פשוט הייתי עצמי, הרגשתי עצמי. אפילו לא טרחתי להתאפר :] והרגשתי טוב.
אני באמת לא יודעת למה זה ככה, אבל בד"כ כשמשקיעים, מתאפרים ומתלבשים יפה מרגישים טוב, מרגישים חזקים יותר.. לא יודעת למה. זה פשוט ככה. אתמול השקעתי קצת פחות, הרגשתי קצת פחות חזקה, אבל הרגשתי טוב. הרגשתי עצמי. אחרי הכל, אנשים לא תמיד חייבים להשקיע. וזהו.. יצא לי לדבר עם כלמיני אנשים על כלמיני דברים. עמוקים וקצת פחות עמוקים. יצא לי לחבק אנשים שאני אוהבת :) סתם. הרגשתי שלווה כזו, שמחה כזו. סתם ככה. כאילו כל הצרות נראות פתאום רחוקות כל כך..
פשוט הרגשת ביטחון כזו. שהכל יהיה בסדר.
אני כל כך אוהבת את ההרגשה הזו.
בזמן האחרון יוצא לי לצאת הרבה ולבלות הרבה, ואני כל כך אוהבת את זה :) זה כיייייייייייייייף. אוף. אני לא יכולה להפסיק לתהות..
יש אנשים שאני כבר מתגעגעת לראות אותם כל יום, רק מהמחשבה עלזה.. אני תוהה, כי מעניין אם אני אשכרה אחסר לאנשים..
אולי אני נותנת לאנשים משקל גדול מידיי בחיים שלי, אפילו שזה סתם אנשים. סתם אנשים שיחסר לי לראות יום יום בבצפר. אפילו שלא באמת יש מה להגיד אחד לשני.. אנשים שאף פעם לא דיברתי איתם. אבל הם יחסרו לי. עד כמה שזה אירוני ומצחיק..
אני מרגישה מטופשת, בגלל כל האנשים האלו, שבדוגרי, כל כך הרבה זמן למדנו ו"בילינו" ביחד, אבל אף פעם לא יצא לי להכיר. כמו הרגשה של פיספוס כזו. וסתם, כי אולי אני לא אראה אותם יותר בחיים. כל אחד ילך לכיוון שלו, ויום אחד נפגש באוטובוס ואפילו לא נזכור שלמדנו ביחד..
אעא... אולי אני פשוט מייחסת לדברים הקטנים האלו יותר מידיי חשיבות. לא'דעת.
שרית אומר/ת (23:08):
ואיי עבדה אצלי היום אחת מרמלה. אמל'ה
שרית אומר/ת (23:08):
כזאת פרחה עוד בחיים שלך לא פגשת
.
Just play dead אומר/ת (23:08):
><
שרית אומר/ת (23:09):
''
מאמי הכל בסדר'' ''כאאאפרה אני יוצאת לעשן''
שרית אומר/ת (23:09):
מעשנת כאילו אין מחר והיא בגיל שלנו
.
Just play dead אומר/ת (23:09):
איכס
שרית אומר/ת (23:09):
כן היא מזה דוחה
שרית אומר/ת (23:09):
ויש לה ציפרניים מודבקות
שרית אומר/ת (23:10):
עם אבנים נוצצות
שרית אומר/ת (23:10):
והייתי צריכה לשבת איתה בארומה. מזל שאף אחד לא מכיר אותי
.
Just play dead אומר/ת (23:10):
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
שרית אומר/ת (23:10):
בלעכס
.
Just play dead אומר/ת (23:11):
חחח
.
Just play dead אומר/ת (23:11):
הרגתותיXD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
