אני לא רוצה יותר לכתוב פוסטים דכאוניים. עברתי אתמול על הבלוג ברפרוף רק כדי לחפש משהו שכתבתי והבנתי כמה זה מדכא אותי לראות את כל הפוסטים האלו. אם לא כותבים אותם, הם לא מציקים בעיניים... או בלב :] לא אכפת לי מה יהיה.. אני רק יודעת שמה שלא יהיה, תמיד יהיה טוב. תמיד יהיה טוב יותר משיכול היה להיות. אז אין טעם. גם עם כל הבלבול שאני מרגישה לפעמים.. זה לא סוף העולם. יכול היה להיות גרוע יותר. ובדוגרי, כשמסתכלים על זה ככה.. זה בכלל לא כזה גרוע. זה סתם בקטנה. וזה עדיף על להיות משועממת ולחיות כמו זומבי ללא ריגושים ובעיות. החיים הכי קלים שבעולם אם יודעים לקחת אותם בצורה הנכונה. אולי אני לא יודעת, אבל אני מנסה :] ובסוף עוד יצליח לי, אני יודעת.. אני לא מדוכאת, אני מבולבלת טיפה. אבל זה לא דברים שנשארים לנצח. וזה שטות שמשו כזה פיצפון יכול לתקן בשניה.. החיים האלו שטות אחת גדולה, אין טעם להיות רציניים או כבדים מידיי. כי אז סתם לא נהנים מהם...
אתמול נסענו לת"א אני בינת וג'ואי ופגשנו את דקלה שם אחרי הלימודים שלה. הסתובבנו לנו, קניתי שני בגדי ים חדשים כי היה מבצע ממש משתלם... ממ הסתובבנו לנו צחקנו בצורה לא נורמלית כי ג'ואי טמבל שרוט חח. כשחזרנו דקלה הלכה הביתה ואני בינת וג'ואי הלכנו לשרון וגם פבל ושרלוט באו :] הזמנו פיצה והרסתי לעצמי את החולצה :S לא'דעת מה ישלי, היום הפלתי על עצמי דברים לפחות 4 פעמים שהם דברים של אוכל ושהם נפלו על הבגדים... ואתמול גם >< דאמט. קיצר לא משנה היה נחמד. סתם הייתי בעע כזו עד שלב מסויים שהחלטתי לצאת מזה ושרון גם הכריחה אותי חחח 3> לאביו פוצע'לה
היום בצהריים הלכתי לאיזה מקום לאכול עם מיכלי שרית ועידו בגלל שמיכל מתגייסת מחר ואחרי זה הביתה אחרי המון זמן שלא הייתי שם. ויותר מאוחר כנראה נצא לנאפיס.. אבל מי יודע אם זה יסתדר בסוף... אני מקווה שכן. כי אם לא אז אני אהיה נורא מבואסת :(
קיצר, היה נחמד לא לראות את הבית כמעט.. באמת היה. ושרון, תודה שאת כאן בשבילי... אני אוהבת אותך.. והלוואי שהיית מרשה לי להיות ככה בשבילך... אני פה אם את צכה אותי, אני מקווה שתבחרי לא להתעלם מזה 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
