לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2008

ימי בצפר, נוסטלגיות ודפים חדשים לפרק חדש...


חצי שנה אחרי שסיימתי, אני מוכנה להודות שאני קצת מתגעגעת. הכל היה שונה אז, כולם היו הרבה יותר קרובים..
היה מצחיק בשיעורים. סתם.. הסתכלתי בצד הבלוג וקראתי כמה ציטוטים מימי בצפר, ואז נזכרתי כמה מצחיק היה כמה שונה.. אבל תמיד זה קורה כשמסתכלים אחורה. תמיד מתגעגעים. והכי מצחיק זה שכשמתגעגעים חושבים דווקא על הדברים הטובים, ששכחנו לראות כשהיינו שם.. פשוט נזכרים. חבל שבהווה זה קצת יותר קשה.. זה מצחיק אותי שנראלי שהכי אני מתגעגעת לשיעורי ספרות וחינוך. כי השיעורים האלו היו הכי שכונה. ספרות כמעט תמיד היה מצחיק! תמיד לאנשים היו יציאות על דברים שקראנו. ואו, ולפני כמה שבועות או ימים סיון הזכירה לי את השלב הזה שירון הגמל העביר אותה לייד האסטוני וזה היה ממש מצחיק כי הם היו רבים באמצע השיעור או עושים שטויות XD היו צחוקים.. לא'דעת.
ובכלל, גם אח"כ אחרי הלימודים, היינו יוצאים המון כל החבורה והיינו מאוחדים פחות או יותר, עכשיו כל פעם רבים עם מישהו ונהיים מפולגים..
וזה סתם מרגיש שהכל מתפרק. והיה כיף, באמת היה.. ואני מתגעגעת לזה. ולפני כמה ימים כשהיינו בפאב יצא לי לדבר עם סיון טיפה.
לא יודעת.. לא חשבתי שאני אוכל לסלוח לה.. והגעתי למסקנה שנמאס לי משטויות. נמאס לי להיות בע עם אנשים או לא לדבר. זה לא ככה. ככה לא היינו פעם. זה לא מתאים לנו. נכון, לפעמים צריך קצת זמן להרגיע את הרוחות. ולקחנו אותו, נרגענו. אז אפשר להתחיל מהתחלה.. ככה זה! ככה זה אמור להיות. לא אחרת.
יש הרבה כעסים, והם מוצדקים, אבל במשך הזמן הם נשכחים. אפילו לא זוכרים על מה הייתה כל המהומה. אם לא זוכרים את הסיבה למהומה.. אז למה להמשיך לכעוס על משהו בלתי ידוע? זה מטומטם. זה לא כיף להיות במסיבה או בפאב, עם אנשים שלא מדברים איתם. אז אם אנחנו כבר שם, וכבר איתם, אז למה להיות ככה? ולתת לדברים לדכא אותנו.. אם כבר כולנו פה, ביחד, אז למה לא להנות ביחד? כמו פעם. כמו שהיה.

I miss that feeling

ולי אין בעיה להודות בזה. אין לי בעיה למחול על כבודי. אני לא חושבת שכעסתי לא בצדק, אבל אני חושבת שהגיע זמן לעזוב את זה.

וכמו שאמרתי..
הגיע זמן לפתוח דף חדש. עם עצמי, ועם כל האחרים.

נכתב על ידי , 12/1/2008 15:32  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ~מכשפופה שמערט~ ב-17/1/2008 16:20



14,536
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~מכשפופה שמערט~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~מכשפופה שמערט~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)