הסופשבוע שלי היה יחסית משעמם עד אתמול שהיה טיפה מדכא. הייתי בסנוקר עם בתאלע, ידיד שלה ושני חברים שלו. חח להפתעתי הלא רבה גיליתי שאני וסנוקר לא הולכים ביחד. אני גרועהההה בזה.
חח לא משנה! סנוקר לא התחום שלי. בעצם זה לא כזה גרוע..אולי אם היה לי שולחן בבית אחרי מאתיים שנה הייתי מצליחה בסופו של דבר לפגוע בכדור.. חח. יום שישי היה סתם יום מדכא יחסית אבל היו קטעים מצחיקים. בערב יצאנו אני אתע בתאלע ושרונע..באיזשהו שלב חובשי הלכה לאנשהו ואז אתע לא רצתה ללכת לקניון בגלל שהיא דתייה אז הלכנו ליקב ואז כשישבנו למטה באו אלינו כמה מפחידים כאלו וניסו להתחיל איתנו או מה שזה לא היה. איכככככככ. באיזשהו שלב החלטנו ללכת משם כי הם התחילו להטריד את מנוחתנו למרות שהם היו דיי טיפשים ועשו דברים מטופשים מגוחחים ומצחיקים אז הלכנו והיה חושך ואתע התחילה להגיד לי שהיא מפחדת שלא יבואו אחרינו...אני התחלתי להרגיע אותה והייתי בטוחה ששרון ליידי אז הסתכלתי אחורההה וקפצתיייייי! נבהלתי כמו לא'דעת מה! חשבתי ששרון היא אחת מהטיפשים ההם! חחחחחחחח הייתי בטוחה שהיא ליידי! לא משנה. ואז הלכנו הביתה וכל השאר @#@# מצונזר!
חע. סתם P: אני חושבת שנורא התאכזבתי ממשהו באותו יום...אבל אני מעדיפה לשמור את זה לעצמי.
ידעתי...אחרי הכל זה מה שקורה שמאמינים במשהו או במישהו...בסוף מתאכזבים מזה. אצלי אמון הוא הדבר הכי חשוב, אמון, נאמנות, יושר, והדברים האלו... זה הכי חשוב לי. ואם מישהו הורס את זה...מאוד מאוד קשה לי להאמין בו שוב. אז אני משערת שפשוט טעיתי שהאמנתי בו. זה מאוד מאכזב לגלות שמישהו פיצץ לך את הבועה אני משערת. אני תמיד עושה את זה! אלוהים! אני תמיד מאמינה באנשים ואז נפגעת..אבל אני לא אכניס את עצמי לסרטים עכשיו. זה לא הזמן, ממש לאאא. איכשהו גם האנשים האלו שאני שונאת אני עוד איכשהו מאמינה בהם. חשבתי שהם לא כאלו גרועים כמו שהם עושים את עצמם אבל כל פעם הם מוכיחים לי אחרת. אני שונאת את זה. הדבר היחיד שצריך להאמין בו זה בעצמך אחרת נפגעים. שמישהו יהרוג אותי! פשוט נמאס לי לראות את כל העולם שלי קורס עליי.
כל מה שהאמנתי בו כאילו נעלם...אני מאבדת את זה, את הזהות שלי! אני כבר לא יודעת מי אני, איפה אני עומדת, ועל מי אפשר לסמוך..אני כבר לא יודעת מה אני רוצה. במי אני יכולה לבטוח? ומי תמיד יהיה שם בשבילי כשצריך, ולא סתם בכאילו. אני כבר לא יודעת
במה להאמין?! מה אני אמורה לעשות?! מה לחשוב?! אני אמורה פשוט לקוות שהעולם לא יקרוס עליי? פשוט לקוות שיש לי על מי לסמוך? תפסיקו לומר לי מה לעשות או למצוא מישהו אחר...
אני יודעת שזה קל לומר את זה לאחרים. תנסו לממש את זה! מה קרה?! זה לא עובד כשמדובר בכם?! קל, מאוד קל לכם לדבר. לעשות גם?.. אני לא חושבת.
כן אני נסערת עכשיו ולא יודעת למה זה קשור בכלל אני משערת שפשוט נמאס לי! יש לי מספיק בעיות על הראש והתלבטויות וכל החרא הזה שלא יודעת מה. אני לא צריכה את ההרגשה הזו של "זה כ"כ ברור מה את צריכה לעשות" וול אולי לא כ"כ קל לעשות את זה. פשוט נמאס לי מהכל. אני יודעת שזה יסתדר. כן. אני בטוחה בזה. אני לא צריכה שתגידו לי מה לעשות, מי להיות, או שהכל יהיה בסדר. אני פשוט צריכה שתקשיבו..אני צריכה שיקשיבו לי ולא שיטיפו לי מוסר. אני צריכה שקט, לסדר מחשבות.
אני לא מדברת. אני לא אומרת מה מציק לי כי אחרי שאני אגיד זה רק יציק לי יותר בגלל ש "זה כ"כ ברור מה את אמורה לעשות" וזה לא קל. מה אני מזיינת לכם ת'שכל בכלל? זה לא כאילו באמת אכפת לכם. בטח סתם משעמם לכם אז התחלתם לקרוא פה. יופי. מקווה שהחרא שלי סיפק את צרכיכם. התחלתי באופטימיות..אני יודעת. אבל אני לא יכולה יותר פשוט לחייך ולהעמיד פנים שהכל בסדר כי זה לא.
למרות שאני עושה את זה ומצליחה יחסית.
כע שרונע גנבתי לך תתמונע.
תתמודדי עם זה ותאכלי מברשת שיניים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
