החלטתי לא לבוא... מובן שיש לי רגשות אשמה על זה אבל אני אחיה... הלכתי לישון אתמול מוקדם. במשו לעשר. לא אכלתי לא שתיתי. רק מקלחת. הייתי כ"כ עצבנית אתמול משום מה.. עכשיו עבר לי. ואוו אתמול פשוט נראיתי כמו זומבי. כל המסביב לעיניים שחור כזה וקצת חיוורת. אחרי התמוטטות קטנה אחרי שירדתי מהאוטובוס ואחרי שינה טובה אני מרגישה הרבה הרבה יותר טוב! מצד אחד כל הקריזה מהסיפור שהם עושים מלהוריד אותי בגדרה, היה ממש נחמד לגלות שדודה שלי אמא שלי ואחי הקטן חיכו לי ורק לי בתחנה. מרגש :] חעחע. עוד לא הספקת להוציא את הדברים מהמטען וכבר לקחו לי אותם מהידיים. ושלא נדבר עלזה שכל האוטובוס אמר לי ביי. ואני בשיא הקריזה חח "ביי סתמו כבר" או משו כזה לא זוכרת מה אמרתי. סתם הייתי עצבנית. היה יום קצת מציק. אבל ביום שני [היום הראשון] היה כל כך כיייייףףףף. כל כך נהנתייי. גם ביום שלישי [היום השני] נהנתי.. קצת פחות אבל עדיין. איכשהו הבנתי שדווקא בדברים הקטנים אי אפשר לסמוך על אנשים... בדברים הגדולים אפשר עוד איכשהו. אבל כשאי אפשר לבטוח באנשים בשביל הדברים הקטנים והלא חשובים האלו, קצת קשה לסמוך עליהם בדברים הגדולים. סתם. התאמצתי קצת בשביל אנשים והם קצת שמו עליי זין. וזה פגע בי כאילו כל המאמץ לחינם. אבל עבר לי. הכל פסדר עכשיו. הטיול הוא רק בגדר זכרון שיהפוך לישן, שיהפוך לגעגוע עוד כמה שנים... חחח בהפסקה של הדרך חזרה, היו חיילים. ואז אחד עושה לשני: "אחי! טיול שנתי!" חחח חייכנו, וחשבנו לעצמנו... גם אנחנו, עוד מעט נגיד את אותו הדבר. ביום הראשון היו גמלים, כאב תחת ואיזה מסלול שהיה ממש משעמם כי רק ללכת ושוב ללכת זה משעמם. וכל הזמן צחקתי על בנים שהיו על גמלים ושאלתי אותם אם הם נהנו על הגמל, כי אם לנו כואב בתחת... אני לא מקנאה בהם XD כיף להיות רעה. אבל עד כמה שאני משחקתותה רעה, אני לא מצליחה להיות. כי למשל נתתי כאפות לכלמיני אנשים ואח"כ הרגשתי ממש רע עם זה. בתאדם עם מצפון. הוא עוד יהרוג אותי. כשנגמרה המוזיקה, נשארנו. כי המוזיקה בלב P:. חח המשכנו לשיר קצת את המוזיקה שלנו. אח"כ הלכנו משם קצת.. עד שמישהו חיבר את האייפוד שלו עם שירי פאנק נחמדים ואז חזרנו רקדנו קצת ואז התחלנו לקפץ על המזרונים או לפחות צפינו בזה... זה היה כמו מופע קירקסי XD היה כ"כ כיף. כשאני אזכר בעוד דברים...

אה. היה קטע באוטובוס שאמרתי משו וזה נשמע רע. ואז אני ושרית התחלנו לנהל שיחה על דברים שנשמעים רע ושאי אפשר להשאר תמימים בימינו, וכדרך אגב התחלנו להזכר בדברים שאמרנו מזמן ושממש לא נשמעו טוב. בינהם:

שרית כשישנה אצלי איזו פעם, היה תלוי נקניק כזה על הידית של הארון. אז שרית התחילה לנדנד אותו, כשבאתי וראיתי את זה אני עושה לה: "שרית! תפסיקי לשחק עם הנקניק!" *כמה שניות שקט* ואז... התפוצצות XD חחחחח נקרענו מצחוק. היה היו ימים, בהם הכל היה מצחיק XD חע. סתם P: כרגע אני צכה ללכת בובים ובובות. אז, צ'עוו לכם, ונתעדכן בהמשך. ותמיד תזכרו...

אתם אלו שקובעים את סוף הסיפור. אתם אלו שבוחרים איך לספר אותו ואיך לסיים אותו.

מי שרוצה סוף טוב, צריך לבחור נכון. בסיפור שלי, אפ'חד לא טרח לספר את הסיפור כלל וכלל, בגלל זה, הוא לא מסתיים.

וגם הוא יודע...שזה לא מסתיים....תפסיק את זה.

שיר יפע, קצר וקולע.... הלו יצאתי מזה. זה בסדר...

How come first love always last a life time?
8 years ago. First time that I saw you.
Ever since then I had my yearly thought
of how shy of me to never come and tell you that...

Many days that I remember sitting by the phone,
crying and afraid to call you, knowing you're at home.
We're both alone and I can't help it.
How about I just wait one more monday...

It's a rainy day outside and it's colder on this bus.
I just saw you across the street, waiting.
Next stop I'm getting off to relive my 80's drama flick.
You are gone. Tommorrow I'll call in sick.

Many days that I remember sitting by the phone,
crying and afraid to call you, knowing you're at home.
We're both alone and I can't help it.
How about I just wait one more monday...

I got a message you have someone.
Happy all the time.
No room for me this time around.
Let's get on with our lives.
I can go on from now and know that deep inside,
At least I tried.

וזה..זה נכון?

אני שואלת, לא אומרת...

והשיר, של יוסלס איי די.

אמרתי שאני בסדר, ואני מאמינה בזה..

אבל יש לי כ"כ הרבה שאלות.

שישארו ללא מענה.

ולמען האמת, הפסיק להיות אכפת לי...

כי אני יודעת שזה חסר תקווה.

קו מפריד מאאגניב P: קיצר לא רוצה להרוס את הפוסט, אם כי אני מבקשת דבר קטן, נא להגיב על כל חלק שלו בנפרד... אתמול היה יום נחמד.. בהתחלה הייתי בבית וזה, והיה מדכא לי. ואז, אני ודקלע הלכנו לבינע לראות סרט...סרט נוראי דרך אגב, "מת לדייט" בע אתם לא רוצים לראות את זה ושירלע באה באמצע :). אח"כ היה ב"YES" את "ואז הגיעה פולי" אז ראינו את זה וזה אחלע סרט :)) אבל העיקר שהיו צחוקים... לא היה לי איך לחזור הביתה אז נשארתי לישון שם, והיה ממש מצחיק וכיף. וקבלו משפט נחמט שאמרתי שהוא גם במקרה הכינוי שלי במסנ' "את חשובה! בואי נמרקר אותך!!" חעחע אמרתי את זה לבינענע כשהיא דיברה בפלא... סתם הצקתי לה ורציתי לקשקש עליה! חעחע P:

אני דיי מאושרת למען האמת, מזמן לא היה לי כיף ככה ואני אופטימית :) כיכיכיכי ישלי חברותתתתתתתתתתתתתתתתתתתת חמודווווווווותתתתת ואני אוהבת אותכןןןןןןןןןןןןןןןן

נוראאאאאאאאאאאאאאאאאא

ובלעדיכןןןןן בטח כבר לא הייתי פההה ואני מאושרת שאתן קיימות! ושאתן שלי :) כי הרווחתי חברות נפלאות! תמיד כשרע לי אני יודעת בדיוק למי לפנות ובדיוק מי יהיה שם בשבילי! תמיד! וזה כיף לדעת. וזה כיף שזה קיים. וזה כיף לדעת שלאנשים כן אכפת ממני! ושאני אף פעם לא לבד גם אם אני מרגישה הכי הכי לבד שבעולם! יש לי אותכן :) ועל זה אני מודה קודם כל לכן, אח"כ לאלוהים חעחע. קבלווווווווווווווו חייייבוקיייייייי ענקיייייייייייייי!!!!

אווווווווו!!! איזה מגניבב!!!! רק היום גיליתי את המצב עריכה המשוכלל החדש!!! זה כזה שווה!הייתי מתה לכתוב פוסט רק בשביל לנסות אותו חחחח!נכון שזה מגניבבבב??? יש מלא צבעים חדשים ואפשר להוסיף סמיילים לפוסטים!  אוווו! אהבתי!!!!! טוב אז נעזוב את העריכה החדשה והמגניבה ונחזור לחיים האמיתיים חnחח יוווווווו זה כזה שווהההה! יש כ"כ הרבה צבעייםםם!!!!
טוב אמרתי שחוזרים לחיים האמתיים..מצטערת...

אני מודה....ברגעים כאלה...אני ממש לא רוצה להיות לבד...אבל עדיף ככה..(ואני מתכוונת לבד..בלי חבר)כי לפעמים אני מרגישה שאני פשוט צריכה מישו כזה..שאני יודעת שאוהב אותי..וזה בא לי פתאום בלי קשר..ההרגשה הזו שאני צריכה מישו..אני שונאת את ההרגשה הזו! אני שונאת להרגיש לבד..אבל אולי ככה זה עדיף וככה יותר טוב..ואולי פשוט עוד לא הגיע הרגע..ועוד לא הגיע האחד ובנתיים...אין כמו להיות לבד!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני אלך..כי אני מעדיפה לא להישפך פה..ולא לכתוב יותר מידיי מהרגשות שלי..כי איכשהו זה עלול לחזור אליי כמו בומרנג לרעה...ביי בנתיים ;)תגיבו ^_^ נ.ב. נכון שהעיצוב פשוט שולט!?!?

אהה כן..שיניתי טיפה את העיצוב..